"שלום סיון, כאן ישראל זעירא מקהילת 'ראש יהודי' בתל אביב. אנחנו גרים צמוד לרחוב דיזינגוף וברגעים שבהם החל הפיגוע חגגנו שבע ברכות לזוג מתוק שהתחתן השבוע, הדס ומשה שבת. ממש תוך כדי כניסת החתן והכלה לסלון שלנו, שמענו גם את הכוחות מגיעים לאזור.
'בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל', כך פתחתי את דבריי בסלון ביתנו, ונשנקתי מדמעות. כמה אנחנו זקוקים לגאולה בחודש הזה.
הדס גילתה את הקהילה שלנו בזמן תפילות הקורונה הפתוחות בכיכר דיזינגוף, ממש היכן שהשוטרים והחיילים הסתובבו הלילה חמושים במשך שעות. כאן היא גם מצאה את החצי השני שלה, את משה.
הסתכלתי על שניהם ועל המשתתפים, שחלקם נכנסו ללחץ ולחרדה, והתלבטנו מה לעשות. החלטנו שהחלום של המחבל הוא שהאירוע הזה יתפזר, שלא נשמח עם הזוג החדש ועם הבית החדש הזה שקם בישראל. אז המשכנו. בירכנו את הזוג, אכלנו, ניגנו ורקדנו. בחרנו בחיים. בכל פעם שבה הצצנו בסלולרי, החלטנו שעדיף להניח את המכשיר בצד ולהמשיך כאן בפנים. הרגשנו שבכך אנחנו גם נותנים כוחות למי שחיפשו באותה שעה את המחבל.
אשתי מוריה, אני והילדים עברנו לתל אביב ממעלה-חבר, יישוב בדרום הר חברון. אנחנו לא רגילים שמתקשרים אלינו משם, לשאול מה שלומנו בתל אביב ולדאוג לנו כי צריך להסתגר בבתים, אבל השבועות האחרונים מזכירים לנו עד כמה כולנו קרובים. באר שבע, חדרה, בני ברק והלילה גם תל אביב.
הערב, בכניסת השבת, אנחנו מתכננים קבלת שבת המונית בכיכר דיזינגוף בתל אביב. כולם מוזמנים. נהיה שם כדי להתפלל לעילוי נשמת הנרצחים ולרפואת הפצועים, כדי להיות ביחד אחרי הלילה הקשה שעבר על כולנו, כדי להוסיף חיים במקום שבו זרעו הלילה מוות. שבת שלום מדיזינגוף".
