בין החדשות על איראן לבין הניקיונות לפסח, הנה סיפור של רבי נחמן מברסלב, שנותן תקווה:
פעם היו שני קבצנים, יהודי וגרמני. חג הפסח התקרב, והקבצן היהודי אמר לחברו: ״בוא נתארח בליל הסדר אצל משפחות יהודיות, ונזכה לסעודה טובה״. הוא הסביר לגרמני כיצד תתנהל הסעודה והם יצאו לחפש משפחה להתארח אצלה.
שני הקבצנים מצאו משפחות להתארח אצלן. הקבצן הגוי קיבל חתיכת כרפס במי מלח, ממש כפי שהסביר לו חברו. אחר כך קראו את ההגדה, גם לכך הוא ציפה. אבל כשכבר היה ממש רעב ועצבני, נתנו לו מרור. על זה הקבצן היהודי שכח לספר לו. הגרמני היה בטוח שזו הארוחה, ומרוב מרירות ברח משם, כועס ומאוכזב.
מאוחר בלילה, הוא פגש את חברו היהודי, שחזר שבע ושמח, וסיפר לו בכעס את כל מה שקרה לו. ״אוי, שוטה שכמוך״, ענה לו היהודי. ״אם רק היית מחכה עוד קצת, אחרי המרור היית מקבל סעודה נפלאה״.
המסר ברור: יש מרירות בעולם. אבל לא כדאי להתייאש - אחרי המרור מגיעה הסעודה. צריך סבלנות.
גם בתקופה הזו אנחנו חווים לא מעט מרירות. שנזכה שהמרור הזה ייגמר בקרוב, ונזכה בעזרת ה' להגיע ליעד, למה שרצינו וקיווינו. לפרק הבא, לבשורות טובות ומשמחות.
