ואו. ונאמר וואו. אנשים בישראל יחייכו היום לעצמם כשהם יילכו ברחוב, ואף אחד לא יישאל אותם למה.
אפשר לקום בבוקר גם לחדשות כאלה: שני חטופים שוחררו בחיים. פרנדדו מרמן ולואיס הר, שני גיסים שנחטפו מקיבוץ ניר יצחק, חולצו הלילה מהשבי. הם נמצאים עכשיו במרכז הרפואי "שיבא", מקבלים טיפול רפואי ופוגשים את בני משפחותיהם. ברוך השם.
כל זה זה קרה בזמן שישנו, במבצע מורכב ומלא תעוזה של כוחות רבים. תודה גדולה לאינספור גיבורים אלמוניים. בעתיד נדע יותר פרטים, דורות עוד יגדלו על המבצע הזה (כבר יש לו שם?). בינתיים – תודה.
"משנכנס אדר מרבים בשמחה", והוא בדיוק נכנס בימים אלה. זה חודש שבו חוזרות שתי מילים ממגילת אסתר – "ונהפוך הוא". תזכורת לכך שהדברים יכולים להתהפך ברגע. היהודים שהיו תחת איום השמדה - ניצלו. את המן הרשע תלו בסוף על העץ. שכך יקרה לכל אויבינו.
וזה הרי מה שדיצה אור, אמא של החטוף אבינתן, מבקשת מאיתנו בכל ריאיון: תדמיינו טוב, תאמינו בטוב, תעשו דימיון מודרך גם לחדשות כאלה, גם לתסריטים הכי טובים.
ובמוצאי שבת, שלשום, הייתי בהבדלה עם משפחות של חטופים. עמדתי ליד שלי, אמא של עומר שם טוב. ליד אורלי, אמא של דניאלה גלבוע. שניהם עדיין בעזה. וכל בני המשפחות שרו ביחד בקול רם שוב ושוב את המילים שאומרים בהבדלה, וגם הן מופיעות בסוף מגילת אסתר, כשהכול מסתדר לטובה: לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר. אמן. בקרוב.
פרננדו ולואיס, ברוכים הבאים הביתה. יצאתם הלילה מהמקום החשוך בעולם למקום המואר בעולם.
