איך אתה רואה את עצמך?

שש מילים בפרשת שלח שקראנו בשבת מגלות לנו סוד גדול:

12 מרגלים נשלחים לארץ ישראל, ורובם חוזרים אל העם במדבר פסימיים. לדבריהם, אחרי מפגש עם תושבי הארץ, אין טעם להמשיך במסע לשם. במהלך הדיון, הם אומרים שש מילים משמעותיות: "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים – וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם".

כלומר: קודם כל ראינו את עצמנו כחגבים, ולכן ככה גם היינו בעיניהם. אחרי שראינו את עצמנו קטנים וחלשים, חסרי ביטחון עצמי, חסרי סיכוי – ככה גם האנשים שפגשנו בארץ ישראל תפסו אותנו.

הרי אלוקים אמר למשה רבנו לשלוח אותם למשימה הזו, וגם הבטיח שהיא אפשרית, אז מאיפה החולשה הזו?

זה נכון במדבר, ונכון גם כיום: התפיסה העצמית שלנו היא הבסיס. היא מקרינה החוצה. אם נתפוס את עצמנו כבעלי ביטחון עצמי, אם נצא לעולם עם אופטימיות וחזון ואמונה – ככה גם יסתכלו עלינו בחזרה.

יום ראשון בבוקר זה זמן אידיאלי להחליט על כך. שבוע טוב.