מתי מגיע מתווה הרצוג השני? | טור לפרשת ויקהל-פקודי תשפ"ג
כ״ה באדר תשפ״ג – כ״ה באדר תשפ״ג – 18/03/2023
5 דברים לפני שבת
כ״ג באדר תשפ״ג – כ״ג באדר תשפ״ג – 16/03/2023
ויקהל-פקודי תשפ"ג: השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר
כ״א באדר תשפ״ג – כ״א באדר תשפ״ג – 14/03/2023
מגילת אסתר של ימינו
כ״ו באדר א׳ תשפ״ב – כ״ו באדר א׳ תשפ״ב – 27/02/2022
שבת בחרקוב, אוקראינה
כ״ו באדר א׳ תשפ״ב – כ״ו באדר א׳ תשפ״ב – 27/02/2022
קריאה להורים מסורתיים
כ״ה באדר א׳ תשפ״ב – כ״ה באדר א׳ תשפ״ב – 26/02/2022
מכתב מקייב
כ״ד באדר א׳ תשפ״ב – כ״ד באדר א׳ תשפ״ב – 25/02/2022
המסר של "אשת השנה"
כ״ג באדר א׳ תשפ״ב – כ״ג באדר א׳ תשפ״ב – 24/02/2022
מה עושים ביחד?
כ״ב באדר א׳ תשפ״ב – כ״ב באדר א׳ תשפ״ב – 23/02/2022
על לחץ חברתי, שבת ואומנות - השיעור השבועי - פרשת ויקהל תשפ"ב
כ״א באדר א׳ תשפ״ב – כ״א באדר א׳ תשפ״ב – 22/02/2022
10,000
כ״א באדר א׳ תשפ״ב – כ״א באדר א׳ תשפ״ב – 22/02/2022
מה לומדים מאיקאה?
כ״ח באדר תשפ״א – כ״ח באדר תשפ״א – 12/03/2021
השיעור השבועי על פרשת ויקהל-פקודי מערוץ 12
כ״ז באדר תשפ״א – כ״ז באדר תשפ״א – 11/03/2021
ומה אחרי הקורונה?
כ״ז באדר תשפ״א – כ״ז באדר תשפ״א – 11/03/2021
5 המילים המנחות בספר שמות - השיעור השבועי - פרשת ויקהל-פקודי תשפ"א
כ״ו באדר תשפ״א – כ״ו באדר תשפ״א – 10/03/2021
חמישה מסרים לעת הזו - השיעור השבועי - פרשת ויקהל-פקודי תש"פ
כ״א באדר תש״פ – כ״א באדר תש״פ – 17/03/2020
הבייס המשותף
ו׳ באדר תש״פ – ו׳ באדר תש״פ – 02/03/2020
מי קבע מה זה לנוח בשבת? / קטע מהשיעור השבועי
כ״ז באדר א׳ תשע״ט – כ״ז באדר א׳ תשע״ט – 04/03/2019
פינה לפרשת ויקהל מתוך תכנית הלילה
כ״ד באדר א׳ תשע״ט – כ״ד באדר א׳ תשע״ט – 01/03/2019
מה ה"בייס" שלך?
כ״ד באדר א׳ תשע״ט – כ״ד באדר א׳ תשע״ט – 01/03/2019
לא להפסיק לתרום
כ״ג באדר א׳ תשע״ט – כ״ג באדר א׳ תשע״ט – 28/02/2019
ארבעה דברים שקורים בשבת - השיעור השבועי - פרשת ויקהל תשע"ט
כ״ג באדר א׳ תשע״ט – כ״ג באדר א׳ תשע״ט – 28/02/2019
בילוי המוני - אבל חיובי
כ״ב באדר א׳ תשע״ט – כ״ב באדר א׳ תשע״ט – 27/02/2019
איקאה ואנחנו
י״ט באדר א׳ תשע״ט – י״ט באדר א׳ תשע״ט – 24/02/2019
- פרשת ויקהל, בתחילתה היא רומזת לנו על הקשר העמוק והנצחי, עד היום, בין המשכן לבין השבת.
- בפרשת ויקהל, אנחנו קוראים בפירוט על עבודת המשכן. זוהי הפעם הראשונה שבה אנחנו עושים, פועלים, מרכיבים. עד עתה אלוקים קרע לנו את הים ונתן לנו את התורה והוריד לנו מן מהשמיים. אבל כשבני ישראל מתחילים סוף סוף לעשות דברים בעצמם, הם הופכים הרבה יותר אקטיביים ואכפתיים.
- משה מקהיל את העם, את כולם ביחד, כדי לשמוע אותו ולבנות את המשכן.
- רוב הפרשה מוקדש להקמת המשכן, כלומר לבניית המרכז הרוחני של העם, במהלך המסע במדבר. כל מסע צריך "לב" כזה, משכן, שנותן מטרה וכוח.
- ועוד בפרשה: פרשנינו מסבירים שבניית המשכן מזכירה שצריך לתעל את היופי, האומנות והאסתטיקה בחיים לכיוון חיובי, קדוש ומרומם. הרבה אנרגיה יצירתית הושקעה במשכן, בכלים, בבדים, בצבעים ובחומרים. התורה לא מתעלמת מהעולם הזה ומהיופי שלו. היא מנסה לנצל אותם למטרות רוחניות, שיעוררו את הלב לדברים טובים.
- הפרשה מתחילה באיזכור קצר של השבת: שישה ימים צריך לעשות מלאכה, לבנות את המשכן ואת העולם כולו, אבל אפילו מלאכה חשובה כמו מלאכת המשכן צריכה להפסיק פעם בשבוע, כשהשבת מגיעה. שישה ימים אנחנו כובשים את המרחב, ויום אחד מרפים.
- אחד הפעלים שמופיע בפרשה הכי הרבה הוא – "ויעש". יש דגש רב על עשייה, על אקטיביות. עם ישראל יצא ממצרים אבל הוא לא מקבל חופשה במדבר, אלא משימה מלאת אחריות. הפעלתנות הזו היא מסר לדורות, לחיות בעולם הזה מתוך רצון לעשות ולפעול, כל הזמן.
- פרשת השבוע היא התיקון להקמת העגל, והתשובה שלנו לאירועים מסוג אלו. היא נפתחת בהוכחה שאפשר להתקהל גם סביב דברים חיוביים, סביב משה רבנו והתורה: וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם.