סטטוסים מפייסים | הטור השבועי לפרשת השבוע, בוא תשפ"ג
ו׳ בשבט תשפ״ג – ו׳ בשבט תשפ״ג – 28/01/2023
פרשת בוא תשפ"ג: השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר
א׳ בשבט תשפ״ג – א׳ בשבט תשפ״ג – 23/01/2023
סיפור ליום השואה הבינלאומי
כ״ה בשבט תשפ״ב – כ״ה בשבט תשפ״ב – 27/01/2022
איך יוצאים משעבוד לגאולה? - השיעור השבועי - פרשת בוא תשפ"ב
ד׳ בשבט תשפ״ב – ד׳ בשבט תשפ״ב – 06/01/2022
על מוגנות וגאולה
א׳ בשבט תשפ״ב – א׳ בשבט תשפ״ב – 03/01/2022
תודה למורים
י״א בשבט תשפ״א – י״א בשבט תשפ״א – 24/01/2021
אז מה עושים?
ט׳ בשבט תשפ״א – ט׳ בשבט תשפ״א – 22/01/2021
לא להחמיץ
ט׳ בשבט תשפ״א – ט׳ בשבט תשפ״א – 22/01/2021
השיעור השבועי על פרשת בוא מערוץ 12
ט׳ בשבט תשפ״א – ט׳ בשבט תשפ״א – 22/01/2021
הביתה
ח׳ בשבט תשפ״א – ח׳ בשבט תשפ״א – 21/01/2021
שיבוא
ו׳ בשבט תשפ״א – ו׳ בשבט תשפ״א – 19/01/2021
מבלגן הקורונה - אל ליל הסדר / שיעור מיוחד לנוער
כ״ב באדר תש״פ – כ״ב באדר תש״פ – 18/03/2020
הזכות והחובה להיות מיעוט
ח׳ בשבט תש״פ – ח׳ בשבט תש״פ – 03/02/2020
איך משנים את העולם?
ז׳ בשבט תש״פ – ז׳ בשבט תש״פ – 02/02/2020
מה הכי דחוף?
ז׳ בשבט תש״פ – ז׳ בשבט תש״פ – 02/02/2020
מה כל כך דרמטי בשבוע הזה?
ו׳ בשבט תש״פ – ו׳ בשבט תש״פ – 01/02/2020
התשובה למכת חושך
ה׳ בשבט תש״פ – ה׳ בשבט תש״פ – 31/01/2020
מה הלב של פרעה מלמד את הלב שלנו? - השיעור השבועי - פרשת בוא תש"פ
ב׳ בשבט תש״פ – ב׳ בשבט תש״פ – 28/01/2020
זה הזמן להתחדש
ב׳ בשבט תש״פ – ב׳ בשבט תש״פ – 28/01/2020
על תודה ורגישות
כ״ד בטבת תש״פ – כ״ד בטבת תש״פ – 21/01/2020
מחשבה על סדרי עדיפויות
ה׳ בשבט תשע״ט – ה׳ בשבט תשע״ט – 11/01/2019
פינה לפרשת בוא מתוך תכנית הלילה
ה׳ בשבט תשע״ט – ה׳ בשבט תשע״ט – 11/01/2019
תוך כדי החיים
ה׳ בשבט תשע״ט – ה׳ בשבט תשע״ט – 11/01/2019
הסוד
ד׳ בשבט תשע״ט – ד׳ בשבט תשע״ט – 10/01/2019
מה הכי חשוב לומר עכשיו? - השיעור השבועי - פרשת בוא תשע"ט
ג׳ בשבט תשע״ט – ג׳ בשבט תשע״ט – 09/01/2019
ימי שובבים
ג׳ בשבט תשע״ט – ג׳ בשבט תשע״ט – 09/01/2019
תענית מסך
ג׳ בשבט תשע״ט – ג׳ בשבט תשע״ט – 09/01/2019
הצהרה דרמטית
ב׳ בשבט תשע״ט – ב׳ בשבט תשע״ט – 08/01/2019
יוצאים ממצרים
ב׳ בשבט תשע״ט – ב׳ בשבט תשע״ט – 08/01/2019
להתחדש מחדש
א׳ בשבט תשע״ט – א׳ בשבט תשע״ט – 07/01/2019
גם אתה, גם אתה תתחדש
א׳ בשבט תשע״ט – א׳ בשבט תשע״ט – 07/01/2019
- פרשת השבוע, פרשת "בוא", היא הפרשה השלישית בספר שמות. מופיעות בה 3 המכות האחרונות מתוך 10 מכות מצרים – מכת ארבה, מכת חושך ומכת בכורות. וזהו, יציאת מצרים מתחילה.
- ראש חודש: זה נראה מבולבל, אבל בעצם זה מאוד מרגש: רגע לפני שיוצאים ממצרים, עוצרים ומקבלים מצווה ראשונה לעם כולו – קידוש החודש. רגע לפני שההבטחה האלוקית מתקיימת והשעבוד נגמר, אנחנו מדברים על ליל הסדר שלנו עוד אלפי שנים ועל כך שיהיו ילדים שישאלו שאלות ("והגדת לבנך ביום ההוא"). זה לא מבנה הגיוני אבל אולי בעצם הוא הכי הגיוני – התורה משובצת בתוך החיים, מצוות העשה והלא תעשה הן חלק ממסכת חיינו מאז ועד היום.
- במכה התשיעית שמתוארת בפרשה, שרר במצרים חושך חריג ביותר: "וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו". מה זה "לא ראו איש את אחיו"? פרשנינו מסבירים שזה לא היה רק חושך פיזי, אלא חושך מוסרי. חושך כזה שורר כשאיש לא רואה את אחיו, כשכל אחד מרוכז רק בעצמו ולא מביט בזולתו. התיקון לחושך הזה הוא ביחס אל הזולת, כפי שמתואר בהמשך: "וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם". כשחיים בתודעה אכפתית של "כל בני ישראל", ולא כל אחד לעצמו, יש אור.
- "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר... וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת... וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ... שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ... וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר... וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם."אחת המצוות הראשונות, תוך כדי התנופה הדרמטית של היציאה לחירות, היא להתכנס ולאכול את קורבן הפסח בתוך הבית. הציווי הוא לעזוב את ההתרגשות ההמונית שבחוצות ובשווקים – אל האוהל הפרטי. כל משפחה צריכה לאכול לבדה, בבית, בלי זרים. גם אנשי הציבור נדרשים לעזוב בשלב זה את ההמונים לטובת סעודה משפחתית ראשונה של שחרור ומלכותיות. כדי שהאומה כולה תהיה יציבה – צריך קודם כל ליצור יציבות במרחב הפרטי".
- "אפשר לספור כמה פעמים המילה 'בית' מופיעה בפרשה, שוב ושוב. אנחנו יוצאים ממצרים, מעבדות לחירות, וכל הזמן מדברים איתנו על מזוזות הבתים, על קורבן הפסח שאוכלים בתוך הבית, על החמץ שלא יימצא בבית ועוד. כי חירות אמיתית זה לבוא הביתה. אדם שיש לו בית, שמרגיש יציב, הוא בן חורין אמיתי. אם 'יחרב ביתך' זו קללה מפורסמת בערבית, הברכה היא: יבנה ביתך". (הרבנית ימימה מזרחי)
- כשלומדים את הפרשה, נהוג לומר שבכל דור צריך לצאת כך ממצרים, לצאת תמיד משעבוד לגאולה.