רוצה לקבל עדכונים למייל?

נשמח לשלוח לך באופן אישי סיכום שבועי מצוות האתר:

להתאחד סביב מרכז

יולי אדלשטיין

בכל שנה הוא מוצא סיפור מרגש אחר לספר כאן. זה מה שאמר הבוקר יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בפתיחת חידון התנ"ך:

"אני מסתכל עליכם, המתמודדים. אתם מארצות הברית, פנמה, מקסיקו, בלרוס, דרום אפריקה... אני מסתכל עליכם ועוד מעט יעלו פה מתרגמים לתרגם את השאלות, כי אפילו שפה משותפת לא קיימת אצלכם במלוא מובן המילה. אז על איזו אחדות אתם מדברים? מה מאחד ביניכם?
"הייתי פעם אסיר ציון. חייתי במדינה שברוך השם איננה קיימת עוד, ברית המועצות. לימדתי עברית ויהדות. לא היה לי ידע כמו שלכם, אבל קצת ידעתי, וזה הספיק כדי ללמד במחתרת יהודים אחרים. זה לא נגמר טוב. שמו אותי בבית סוהר ואחר כך במחנה כפייה. הייתי מנותק לחלוטין. אתה לא יודע כלום ממה שקורה מחוץ, מעבר לגדר התיל, בקצה בעולם בסיביר. יום אחד חזרנו מעבודות פרך ביער. אחרי 11 שעות בקור, ביער, אני חוצה עם שורה של אסירים את המחנה, ואז קורא לי קצין שהיה אחראי על משמעת האסירים, אחד שלא היה כדאי להתעסק איתו. ניגשתי אליו והוא אמר: 'רק שתדע, הכספת בחדר שלי מלאה במכתבים בשבילך מכל העולם'. ואז הוא חייך כזה חיוך סאדיסטי ואמר: 'על פי החוק אסור לך לקבל מכתבים מחוץ לארץ ואתה לא תראה אף מכתב'. לא היה מאושר ממני באותו רגע. הוא לא ידע, אבל בזכותו פתאום נודע לי שיהודים מכל רחבי העולם כותבים לי מכתבים. הוא צדק, הסאדיסט הזה. אני בחיים לא ראיתי אף מכתב, אבל אני פגשתי אחר כך הרבה אנשים שאמרו לי: 'כתבנו לך מכתבים'. אנשים מכל מיני מדינות, כולל מן המדינות שאתם הגעתם מהן. גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, עקרות בית ופרופסורים, רבנים וכאלה שלא יודעים א'-ב'. אנשים שונים לגמרי שלא הייתה ביניהם שום אחידות, אבל הייתה ביניהם אחדות אמיתית. הם ידעו שיש איזה יהודי שהם לא הכירו אף פעם, ואולי גם לא יכירו, אבל צריך להיאבק למען שחרורו.
"אנחנו לא צריכים אחידות מזויפת, אלא אחדות אמיתית, ולכם כבר יש אותה - אחדות סביב המכנה המשותף הכי אמיתי שיש לנו: ספר הספרים, התנ"ך. יהיה פה היום מנצח אמיתי שנכריז עליו, אבל זה לא חשוב. כולכם כבר ניצחתם, כי הגעתם לגמר. אני מבקש: תפיצו את המכנה המשותף האמיתי הזה שלנו הלאה, סביב ספר הספרים. אם נדע את זה ונפנים את זה – נגיע לאחדות אמיתית".

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.