הבן שלנו נתנאל התחיל להניח אתמול תפילין, לקראת בר המצווה שלו, וההתרגשות רבה.
חמי, הרב אליאב מאיר, סיפר לנו שבבוקר הוא עזר לשכן שלו בירושלים, בן 95, להניח תפילין. הוא כבר לא יכול לעשות זאת לבד. משם הוא הגיע אלינו, לעזור לנכד שלו, עוד מעט בן 13, להניח תפילין, כי הוא עוד לא יודע לעשות זאת לבד. ובעצם, הוא אמר לנו, התפילין של הקשיש והתפילין של הילד, מעבירות את אותו המסר בדיוק:
"כשיהודי, בכל גיל ומצב, פותח את היום עם תפילין, הוא לוקח את שני הכוחות הכי חשובים בחיים, ומכוון אותם לכיוון הנכון. היד מסמלת את הפעילות המעשית שלנו בעולם, והראש מסמל את המחשבה והדימיון. כשמניחים בתחילת היום תפילין של ראש ותפילין של יד, מזכירים לעצמנו לשלוט במהלך היום גם במעשים וגם במחשבות שלנו.
בתוך התפילין הרי כתובים כל הערכים הבסיסיים שלנו כעם יהודי, הערכים שאליהם אנחנו רוצים להיות קשורים. אנחנו צפויים להיתקל בהרבה פיתויים והסחות-דעת לאורך היום, ומבקשים שלא להתבלבל, שלא להחליף בין העיקר לבין הטפל. ואנחנו מבקשים את הצלילות והבהירות הזו מגיל 13, ועד הרבה אחרי גיל 95, בעזרת השם... מזל טוב".
