למה דווקא אברהם אבינו? למה הכול מתחיל ממנו? יש פסוק אחד שמסביר במה הוא כל כך מיוחד: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. התורה לא מציינת שאברהם היה ראש מדינה, מנהיג צבא או עשיר גדול, אלא שהיה מחנך. אין לנו שום נאום מהדהד שלו שאנחנו לומדים בעל פה, אבל חשוב לתורה לספר שהוא היה אבא טוב ומורה מסור. אברהם חינך את משפחתו וסביבתו, והוא מחנך אותנו עד היום.
זו תזכורת חשובה לימים מאתגרים האלה: אנחנו כל כך מותשים (ובצדק), ששכחנו שבית הספר הוא משני למה שקורה בבית, המקום שבו אנחנו באמת מחנכים ומתחנכים. כולנו בסדנת חינוך ארוכה, כבר שמונה חודשים, ואולי נצליח לשאוב השבוע כוח מאברהם אבינו. באוהל הצנוע שלו, שלא היה בית ספר רשמי, הוא הנחיל לנו את התפיסה היהודית הבסיסית – אנחנו עם שלומד ומתחנך ומשתפר תמיד. עם ישראל הוא עם הספר, עם החינוך, הרבה לפני קבינט הקורונה ומתווה החזרה ללימודים. אלפי שנים ידענו פשוט לפתוח ספר וללמוד, פשוט לעשות צדקה וחסד, לא כי קיבלנו שיעורי בית. זה סימן הזיהוי שלנו, זה האופי שלנו, גם מול מתבגרים שלא יוצאים מהחדר וילדים שאומרים "משעמם לי".
בהצלחה לכולנו, בהמשכת דרכו של אברהם אבינו.
