משה רואה בפרשת שמות את הסנה הבוער ושומע את המשפט המפורסם: "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא".
הרב מיכי יוספי מסביר איך החסידות לקחה את המשפט הזה והפכה את כל המשמעות שלו:
"לכאורה, על פי הפסוק, האדם צריך להוריד נעליים וללכת למקום רחוק וקדוש כדי לעשות מהלך של שינוי, אבל הפירוש החסידי הוא הפוך:
של נעליך – תוריד מעליך את מה שנועל אותך.
מעל רגליך – מעל ההרגלים שלך.
כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא – לא תמיד אתה צריך לחפש מקום אחר, לעבור דירה, ללכת לשכונה רחוקה, לחפש ישיבה מיוחדת, לנסוע לאי בודד
המקום אשר אתה עומד עליו – עכשיו – אדמת קודש הוא.
המקום שבו אתה נמצא כעת יכול גם הוא להיות קדוש. רק תוריד מעליך את ההרגלים שנועלים אותך".
