לקראת סוף פרשת השבוע מגיע משהו שנשמע ממש כמו מדע בדיוני – צרעת הבתים. אם אדם לא מתנהג נכון בין קירות ביתו (חז"ל מביאים דוגמה של קמצנות קיצונית, של אי-התחלקות בעושר שיש לו עם אחרים) – מתחילה על קירות הבית צרעת, ואז כולם רואים ויודעים זאת כלפי חוץ.
מה הקשר בין הקיר הפיזי לבין ההתנהגות המוסרית בתוך הבית? הביטוי שחז"ל משתמשים בו הוא:
"קירות ביתו של אדם מעידים עליו".
זה די נכון. בחוץ אנחנו יכולים להתנהג באופן מסוים, ובתוך הבית – באופן אחר לגמרי. "צרעת הבתים" היא תופעה שלא מאפשרת לצביעות או לכפילות כזו להתקיים.
מעניין שאלפי שנים אחר כך, אחד הפורמטים הפופולאריים בטלוויזיה הוא של בית ובו מצלמות מכל כיוון, שבו כל התנועות והמעשים מתועדים לעיני כל. "צרעת הבתים", להבדיל, דרשה הרבה קודם: "נא להתנהג בהתאם".
