1. כן, גם בפעם החמישית, זו זכות לחיות במדינה היהודית-דמוקרטית שלנו, שבה מחליפים שלטון בפתק ולא בטנקים שעולים על הפרלמנט.
2. כן, יש משמעות לכל קול. קודם כל כלפי עצמנו, כלפי מי שאנחנו, אבל גם כלפי התוצאות הסופיות. לכל מי שמיואש, אדיש או מזלזל, נזכיר את דברי הרמב"ם: "צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם - חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד - הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה, וגרם לו השחתה. עשה מצווה אחת - הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה".
3. התאריך העברי היום הוא ז' בחשוון. בכל שנה ביום הזה משהו משתנה בנוסח התפילה. אנחנו מתחילים לבקש ולהתפלל לגשם, ואומרים "וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה". השנה זה באמת זמן מתאים לבקש גשם, שישטוף הכול, ונתחיל בעולם נקי יותר.
4. אנחנו שומעים את השורש ב.ח.ר אינסוף פעמים בתקופה הזו, סביב פעולה אחת בלבד – בחירה בקלפי. אבל פרשת השבוע, "לך לך", מזכירה לנו שהבחירה החופשית שלנו לא מסתיימת בפתק. היא נמשכת בכל רגע ורגע בחיינו. אברהם אבינו ושרה אימנו עולים השבוע על בימת ההיסטוריה. פסוק אחרי פסוק הם בוחרים בטוב, באמונה, בצדק וביושר. הפרשה מתארת את בחירותיהם הטובות והנכונות כלפי המשפחה, השכנים ואפילו האויבים שלהם. כך שאנחנו בוחרים בקלפי, אבל גם בדרך לשם – איך לנהוג בכביש בדרך להצבעה, איך לנצל את יום החופשה, איך להתייחס לעובדים שבכניסה.
בחירות טובות.
