רוצה לקבל עדכונים למייל?

נשמח לשלוח לך באופן אישי סיכום שבועי מצוות האתר:

ארץ זבת חלב או מילקי

מצפן

איזו סתירה הייתה כאן השבוע בין הקריאה בתורה לבין הקריאה בעיתון: בשמחת תורה נפרדנו מספר דברים, שבו משה שכל כך רוצה להיכנס לארץ ישראל מתבשר שזה לא יקרה. הוא רואה את ישראל מנגד – אבל לא זוכה לבוא בשעריה. בשבת הזאת נתחיל מבראשית, בפרשת "בראשית". כבר בפירוש על הפסוק הראשון בתורה,"בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ", מזכיר רש"י את הקשר ההדוק בין עם ישראל לארץ ישראל. אבל סדר היום הציבורי, במקביל, עסק דווקא במי שרואים מנגד את גרמניה – ומתים להיכנס אליה. זה קמפיין של ממש להגר מכאן, ודווקא לארץ זבת דם ומילקי. חשוב לנהל דיון על יוקר המחייה בישראל, רק שבשבועיים האחרונים לא הסכמנו לתת לעובדות לבלבל אותנו. על פי כל נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המגמה הפוכה לחלוטין מזו שתוארה: הירידה מישראל נמצאת בשפל היסטורי, בעוד העלייה מאירופה לישראל נמצאת בשיא. והישראלים שכבר כן מהגרים – עוברים בכלל לארצות הברית ולקנדה דוברות האנגלית, ולא לברלין הזרה. והנה עוד עובדה בהקשר הזה (עובדה, לא טרנד מאורגן): מספר העולים מאירופה, בעיקר מצרפת, צפוי להכפיל את עצמו השנה. אלפים מהם עוברים לישראל בכל שנה, וזו נחשבת עלייה צעירה, משכילה, מבוססת ובעלת פחות קשיי קליטה. הרוב, מתברר, מזדהה עם אותה תחושה עתיקה של משה רבנו, שזו זכות לחיות כאן. ומצד שני - הנה צצה מחאה משמעותית לא פחות מזו נגד יוקר המחייה: זו שעוסקת באיכות התרבות. עצומת ההורים החדשה נגד פסטיגל 2014 הזכירה השבוע שאפשר להיאבק גם נגד הזבל שמאכילים אותנו המפרסמים והחברות הגדולות. "שיר הסלפי" המטופש שהוצג כהמנון הפסטיגל השנה, ובו הפזמון "מת על עצמי, אני מת על עצמי, וואלק אחי, אני מת על עצמי" היה כנראה השיא שגרם לרבים לקרוא להחרמת האירוע. אם אכפת לנו מאיכות המזון שנכנסת לגופם של ילדינו, הם הסבירו, צריך להיות אכפת לנו גם מאיכות המזון התרבותי שנכנס למוחם. זה אפילו חשוב יותר מעוד שקל על קוטג' או מילקי.

(מתוך הטור השבועי)

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.