רוצה לקבל עדכונים למייל?

נשמח לשלוח לך באופן אישי סיכום שבועי מצוות האתר:

איש ונבו לו

רחל המשוררת

אין אדם שמשיג כל מה שהוא רוצה. תמיד יש החמצות, שאיפות שלא מומשו, הפסדים. המנהיג שלנו, המודל שלנו, הוא משה רבנו, שעומד בפרשת השבוע על הר נבו ומביט על הארץ המובטחת, אבל רק רואה אותה מרחוק. משימת חייו תוגשם, העם ייכנס לארץ, אבל בלעדיו. משה מתפלל ומבקש, אבל לבסוף משלים עם הגזירה. המשוררת רחל לא זכתה להקים משפחה, לא זכתה לילדים ולא זכתה גם להגשים את חלום החלוציות שבער בה, בגלל מחלת השחפת. היא נפטרה בגיל 40 עם אינספור ציפיות שלא מומשו. שירה הנפלא "מנגד" מתאר את התחושה הזו, של עמידה מנגד לכל החלומות:

"קַשּׁוּב הַלֵּב. הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת / הֲבָא? הֲיָבוֹא? / בְּכָל צִפִּיָּה יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ".

בכל ציפייה, מאז ועד היום, בכל ציפייה יש משהו מהעצב ההוא על הר נבו. הבית האחרון של השיר חקוק על קברה של רחל, בבית העלמין בכנרת:

"פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד / שָׁמָּה – אֵין בָּא / אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ / עַל אֶרֶץ רַבָּה".

פרשנים רבים כותבים שהתורה כאילו אומרת לאדם המיואש מהישגיו: שים לב, צריך לנסות ולהתאמץ ולקוות, אבל לזכור - גם משה רבנו ראה את הארץ מנגד, מהר נבו. אף אחד לא משיג את כל מבוקשו.

(בתמונה: המשוררת רחל)

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.