1.
הארץ מלאה כעת במפגשי הידברות. הנה שניים מסוג אחר, נדיר. לי הם נשמעו כמו איזו מעשייה חסידית מודרנית:
יום חמישי, יום אחרי פורים. פיגוע רצחני של מחבל בדיזינגוף בתל אביב. שלושה פצועים מגיעים לטיפול נמרץ באיכילוב. לידם מאושפזת במצב קריטי שירה רוזנפלד, אימא צעירה, בת הקיבוץ הדתי חפץ חיים, בגלל חיידק קטלני שתקף את הכבד שלה. שירה מורדמת, מונשמת, מצבה מחמיר.
הימים חולפים. שתי משפחות מחכות ימים ולילות מחוץ לטיפול נמרץ, נושאות תפילה. משפחת אשכר, שדואגת לאור אשכר שנפצע בפיגוע, ומשפחת רוזנפלד. לכאורה, הן לא מאותו מגזר וציבור ומפלגה. אבל מגזר המחכים מחוץ לטיפול נמרץ הוא מגזר מיוחד, אחר.
כעבור כמה ימים, כשאור כבר מוגדר במצב של מוות מוחי, המשפחה מבינה שהוא לא יחיה. באחת השיחות הארוכות במסדרון, אח של אור, אדם אשכר, ניגש להורים של שירה. בעדינות הוא אומר להם: "כל עם ישראל מתפלל על אור. על שירה הם לא שמעו. אני מעביר את התפילות שכולם מתפללים על אח שלי – לבת שלכם".
אור נפטר. איבריו נתרמו לחמישה אנשים, אבל גם משפחה שישית מרגישה נתרמת. משפחת רוזנפלד. שירה התעוררה. לפני כמה ימים כבר שוחררה הביתה.
ביום חמישי האחרון התקבצו חברים ובני משפחה באולם בקיבוץ חפץ חיים למסיבת הודיה, סביב שירה, שכבר חוזרת לעצמה. אדם, שרק קם מהשבעה על אחיו, הוזמן והגיע. הוא התקבל במחיאות כפיים.
אימא של שירה אמרה לו: "איזו אצילות נפש. איזו גדלות. כמה רגישות הייתה לך למצב שלנו. כמה אור אחיך הביא לעולם. איזה אדם שומע שאחיו לא יחיה, ואז ניגש אלינו ואומר: אני מנתב את כל האנרגיה הרוחנית, את כל הדאגה הזו, אליכם? אדם, אחיך נרצח כי היה יהודי. יש פה קהילה שלמה שלצד השמחה איתנו, מחבקת אתכם ושולחת לכם תנחומים. אנחנו רוצים להקדיש לך את השיר 'והיא שעמדה'. נשיר אותו בליל הסדר. בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו. אבל בזכות אנשים כמוכם, אנחנו ממשיכים. תודה רבה לך".
ואז, אחרי חיבוק אמיץ של אדם עם אבא של שירה, נעמדו יותר ממאה אנשים במעגל גדול, ושרו "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם".
2.
הרב אלי לינקר כתב לי במוצאי שבת הודעה, והיה נדמה לי שטעה: "התארחנו השבת בקיבוץ משמר העמק של השומר הצעיר".
אלי, חרדי ירושלמי, מארגן כבר שנים ביקורים ושבתות של חילונים בשכונות חרדיות. לכן חשבתי שהוא בטח התכוון שאירח אצלו בשבת קיבוצניקים ממשמר העמק. אבל לא.
"חשבתי שאני מכיר את החברה הישראלית, כי אני מארח חילונים כבר שלושים שנה ומראה להם את הדוסים. אבל השבת, לראשונה, התארחתי אצלם, והבנתי הרבה יותר. זו לא חוכמה רק להביא את הקיבוץ לירושלים. צריך להביא את ירושלים לקיבוץ".
וכך, בשבת שלפני פסח, יצאו שבע משפחות חרדיות צפונה. הן הביאו איתן אוכל כשר למהדרין, ספר תורה עבור תפילת השבת, פלטות שבת, מצעים ו"הרבה אומץ ולב פתוח", כפי שסיפרה ברכה, אחת המשתתפות.
מפגש זום עם ועדת התרבות הקיבוצית נערך לפני השבת, כדי לתכנן. הקבוצה יצאה לסיור ושמעה על ההיסטוריה של המקום, שהוקם כבר ב-1922. במלחמת העצמאות הופגז הקיבוץ על ידי מטוסים של חיל האוויר העיראקי. סמוך לקיבוץ נמצאת "מערת הפלמ"ח", שם התאמן הפלמ"ח, ומדריך מהקיבוץ לקח את הקבוצה לסיור שם.
אחרי סעודת השבת, למעלה ממאה קיבוצניקים ישבו לדבר עם האורחים עד אחת וחצי בלילה. הילדים – החרדים והחילונים – שיחקו ביחד בגינה. המבוגרים דיברו על האידיאל הקיבוצי ועל האידיאל החרדי, על "בית הילדים" המפורסם ועל תלמודי התורה, על קהילתיות (האם היא נעלמת בחברה הישראלית אבל שורדת בקיבוצים ואצל החרדים?), על העברת ערכים לדור הבא, על קהילה סגורה והיכולת להיות אינדיבידואל בתוכה, על חקלאות והתיישבות וכמובן, על הרפורמה המשפטית.
בלילה הם ישנו ב"שומריה", המוסד החינוכי המקומי הוותיק, שם הקיבוץ סיפק להם חדרים עם מיטות ומזרונים. אבל למארגנים היה חשוב ליצור קשר אישי יותר. וכך כל משפחה חרדית נכנסה לסלון של משפחה מקומית מארחת, שפתחה את ביתה. הם ישבו יחד לקפה ועוגה (כשרה למהדרין שנקנתה מראש בעפולה) ודיברו לא רק על אידיאולוגיה, אלא על החיים עצמם.
המארחת דבי לין, שבנה הצעיר נועם היה ממארגני השבת, סיכמה ואמרה: "אני מרגישה שאני לא מבינה אתכם מספיק, לא מכירה מספיק. נדמה לי שצריך להתחיל בהיכרות, לדעת מה קדוש ויקר לכל צד".
והרב לינקר אמר לי שבמהלך השבת הרגיש ששתי מילים מסכמות את החוויה כולה: "שבת שלום".
3.
ומה עושים בשבת חול המועד?
- השבוע אין פרשה. לא קוראים בתורה את פרשת השבוע, אלא קריאה מיוחדת לחגים.
- אחרי קריאת התורה הזו, מגיעה ההפטרה. קוראים את חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל. הוא רואה את העם יוצא לגלות, את החורבן, אבל מתנבא שיום יבוא והוא יקום לתחייה ויחזור לארצו. מוזמנים להסתכל מהחלון ולראות.
- יש קהילות שבהן נוהגים לקרוא את מגילת שיר השירים בשבת חול המועד פסח.
- גם בשבת אוכלים כמובן מצות במקום לחם, ומברכים עליהן "המוציא לחם מן הארץ". זה הלחם שלנו השבוע.
- החג הבא – שביעי של פסח, ביום שלישי בערב. בליל הסדר מציינים את היציאה ממצרים, ובשביעי של פסח את קריעת ים סוף.
שבת שלום.
הסטטוס היהודי
הסטטוס היהודי: "אל תגידו שליל הסדר עבר, תגידו שליל הסדר התווסף. כל חג מוסיף בנו משהו" (הרב יצחק הוטנר)
שיעור לשבת חול המועד פסח תשפ"ג
להאזנה כפודקאסט: