על מה הבחירות?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

1.

השאלה בבחירות האלה היא לא כן-ביבי או לא-ביבי, אלא כן בג"צ או לא בג"צ. בשורת פסיקות חדשות, דווקא בעיתוי הזה, הזכיר לנו בג"צ מי המפלגה שמנהלת את המדינה באמת.

זה התחיל בפסק הדין שהכיר בגיור רפורמי שנעשה בארץ. המשמעות המעשית של ההחלטה לא נוגעת למספר גדול של אנשים. חוק השבות במתכונֹתו הנוכחית, עם סעיף הנכד, מביא לפה הרבה יותר לא-יהודים, ועליו לא זועקים. אבל הנקודה היא עקרונית: למה בכלל בג"צ מתערב בסוגיה הלכתית, ולמה דווקא עכשיו ערב הבחירות?

בשנת 1958 שלח דוד בן גוריון מכתב למי שראה כאנשי הרוח של העם היהודי. הוא שאל אותם איך להחליט בשאלת מיהו יהודי, שעמדה אז לדיון בבית המשפט. הסופר הנודע, זוכה פרס נובל, ש"י עגנון, שלח לו תשובה נפלאה, מלאת ענווה. הוא אמר לו לשאול את אנשי התורה, שפוסקים לפי השולחן ערוך המקובל מאז ומתמיד. אבל היום כל אחד יכול להחליף את רש"י והרמב"ם. וגם העיתוי משמעותי. שמעתי פרשנים שאמרו שבג"צ מוציא עבורנו את הערמונים מהאש, אחרי שחברי הכנסת התמהמהו ולא החליטו. להיפך, בג"צ מוריד את הסיר מהאש לפני הזמן, ומקלקל את התבשיל. אם העם, באמצעות הכנסת, לא מצא לנכון לשנות את המצב, אולי זה אומר שלא צריך להתערב מבחוץ בכוחנות? אולי זו סוגיה שלא נראית בוערת כלל עבור הבוחרים והנבחרים? בג"צ לא פתר בפסק הדין הזה בעיה, אלא יצר בעיה גדולה יותר.

וכך גם השבוע. פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, אינו חבר מרכז ליכוד. כששמע שבג"צ ביטל את ההגבלות על טיסות בנתב"ג – הוא נזעק שבג"צ עלול להביא עלינו גל תחלואה גבוהה, דווקא עכשיו. הוא אומר זאת כאיש מקצוע, אבל מי הוא לעומת השופטים. נכון, הם לא יושבים בקבינט הקורונה ולא מתמודדים יום יום כמוהו עם המגיפה העולמית, אבל שיקול דעתם גובר. בג"צ לא ביקש מהמדינה מתווה חלופי לנתב"ג, הוא פשוט ביטל את המתווה, בנימוקים שגם אנשי המקצוע תמהו עליהם. ושוב: מקסימום סמכות, אפס אחריות. מי ייקח אחריות אם חלילה נביא לפה זנים חדשים ושלל וריאנטים? השופטים, או מערכת הבריאות שתיאלץ להתמודד עם התוצאה?

אלה רק שתי דוגמאות מתוך עשרות – למשל, הביטול האומלל של חוק טל המצוין, ביטול התחיל את הלופ של ארבע מערכות בחירות. האם לא היה עדיף להישאר עם מתווה הגיוס ההוא וזהו, במקום לנסות להנדס את העולם בלי קשר למציאות בשטח? דוגמאות נוספות? בבקשה: החלטות שמעכבות שוב ושוב הרס בתי מחבלים, הפסיקות בתחום ההתיישבות (היהודית מחד והבדואית מאידך) או הגבלת החלטות הממשלה ביחס למסתננים. וזה לא רק האקטיביזם השיפוטי הזה, אלא גם שיטת מינוי השופטים, מנגנוני הביקורת על הפרקליטות והמשטרה ועוד ועוד.

ואחרי כל זה, הנה הוכחה ששופטי בג"צ אינם פוליטיקאים לגמרי: לו הייתה להם יותר תבונה פוליטית, הם לא היו מפרסמים החלטות כאלה רגע לפני הבחירות, ומזכירים לנו מה הסוגיה הכי בוערת.

2.

רובנו לא ניגש לקלפי בחדווה ובהתלהבות. הנה תזכורת על גודל הזכות, למרות הכול. תהילה ועזרא פאטשינו סיפרו לי השבוע על התלאות שעברו רק כדי לשים פתק בקלפי ישראלית: "אנחנו גרים בקליבלנד, אוהיו, ארצות הברית. זו השנה השלישית שלנו בשליחות מטעם ההסתדרות הציונית ו'ארץ חמדה'. בשלוש מערכות הבחירות הקודמות חשבנו שההשקעה מוזמת ולא נסענו במיוחד להצביע, אבל כבר שנה, בגלל הקורונה, הארץ הפכה למשהו בלתי מושג מבחינתנו. זה מגביר את הגעגוע והכאב, כי אי אפשר לקפוץ לבקר, והמשפחה לא יכולה להגיע אלינו. אז בזמן האחרון החלטנו לפחות לתרגם את התסכול הזה למשהו מועיל, ולטרוח להצביע.

הגבול לטורונטו סגור, כך שהקלפי הכי קרובה היא בוושינגטון. ביום רביעי האחרון בערב ארגנו את ארבעת הילדים והתחלנו לנסוע, עד שעצרנו לישון במלונית באמצע הדרך. בבוקר המשכנו בנסיעה עד שהגענו. היה ממש כיף להיכנס לשגרירות ולהרגיש פתאום אווירה ישראלית. זו הייתה ממש מתנה לנו ולילדים. הדרך חזור התארכה בגלל גשם רציני, כך שהגענו באחת וחצי בלילה.

למחרת, אחרי לילה כמעט ללא שינה, הגענו לבית הספר היהודי שבו אנחנו מלמדים, ולא האמנו. הקהילה כולה התרגשה, שלחה לנו הודעות וביקשה לשמוע. תלמידים שראו את התמונות שלנו מצביעים שאלו אינסוף שאלות. הלכנו להצביע מתוך דאגה למדינה וביקשנו בנימוס יום חופש, ובסוף זה הפך לחלק מהשליחות שלנו, למשהו שמעורר פה עד עכשיו המון הזדהות והתרגשות. מקווים שזו תהיה מערכת הבחירות האחרונה, לפחות עד סיום השליחות שלנו בעוד שנה וחצי".

3.

פרשת השבוע היא "ויקרא", ובשבת הזו נהוג גם להתחיל ללמוד ולדרוש על ענייני הפסח המתקרב. שמעתי השבוע רעיון מנועם ביטון, נערה בת 13. בחג הפסח אמורים לצאת מעבדות לחירות, היא אמרה, והשנה העבדות שלנו היא הקורונה. לא הטיפול בה, שהוא הכרחי, אלא העיסוק בה. כל המחשבות והדיבורים שלנו עוסקים בה ורק בה: האם זה ייגמר? האם ניכנס לבידוד? האם היינו ליד חולה מאומת? מתי ייפתחו בתי הספר?

תעשו ניסוי: תשבו בשיחת חברים בסלון, או בשיחה בשולחן שבת, ותבדקו תוך כמה זמן השיחה מתגלגלת אל הקורונה. זה בדרך כלל ייקח דקות ספורות. אי אפשר להימלט מהנושא הזה, הוא חופף על כל חיינו כבר שנה. השעבוד הזה אינו גזירת גורל. אפשר וצריך להתאוורר, להתרענן, לשמור על הכללים אבל לעסוק בעוד שלל נושאים.

נועם מספרת שהיא מתגעגעת לדאגות כמו "החדר שלי מבולגן" או "לא הכנתי שיעורי בית". חג הפסח השנה, שבו ברוך השם שיעורי התחלואה יורדים והסגר מסתיים, הוא הזדמנות לצאת מהעבדות הזו. להוציא את המוח לחירות, ולחזור לחשוב ולדבר על דברים אחרים. שבת שלום.

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.