על לחץ, הכנות ומנהגים: שלוש עצות לבת מצווה

לכאורה, שום דבר לא משתנה בעולם בין יום שני, שבו היית בת 11 ו-11 חודשים ו־29 ימים, לבין יום שלישי שבו את בת 12 בדיוק. אבל העולם לא מורכב רק ממה שאנחנו רואים בצורה פיזית. בעצם מתחת לפני השטח, עמוק בפנים, מתחולל בעולם ובך שינוי עצום ביום הזה. את הופכת מילדה – ליהודייה אחראית, מחויבת, מבוגרת. כל מצווה שלך חשובה, כל דבר שאת עושה הוא בעל משמעות גדולה יותר. אפשר להילחץ ולראות את זה כמשהו מפחיד, כעול או משימה כבדה, ואפשר לראות בזה מתנה נהדרת שזכינו בה. אנחנו חיים בדור שבו בת המצווה הופכת לשנת מצווה. משפחות רבות מחליטות לעבור תהליך ולהתכונן ביחד עם הילדה ליום המיוחד.

אחד הטיפים היפים ששמעתי, ושאני מעבירה הלאה בסדנת בת המצווה שלי, הוא לקבל על עצמי משהו קטן ואישי. אנחנו פוגשים הרבה אנשים שיש להם מצווה או מנהג שלהם, שמלווה אותם הרבה שנים: קריאת פרק תהילים, לימוד מסוים, חסד, צדקה, שמירת הלשון, הקפדה מסוימת בשבת – משהו שמייחד אותם, שהוא הוא המצווה שלהם. אפשר לבחור דבר כזה עכשיו ולהתמיד בו עד 120. יש תרי"ג מצוות, אבל אומרים שכל אחד צריך אחת מהן שהיא ה־מצווה שלו, משהו מיוחד. זו הזדמנות לנסות לחפש את מה שמיוחד לנו.

חוגגות יקרות, יש מכנה משותף אחד לכל מי שיגיע, החברות שלך וגם הסבים והסבתות: הם כולם שם כי הם אוהבים אותך וקשורים אלייך. הם מפרגנים לך. יש בנות שמשתפות אותי בחששות לקראת האירוע, ולפעמים קשה להירדם מרוב לחץ. אז כדאי לזכור: זה לא נאום שראש הממשלה צריך לנאום בכנסת מול האופוזיציה, ולכן לא צריך לחשוש כל כך. האורחים באו לשמוח איתך, וגם אם תתבלבלי וזה לא יהיה כל כך מוצלח – הם ישמחו בך.

בנות רבות רוצות "בת מצווש", אירוע יקר ש"לא יישכח". ובכן, דברים לא חייבים להיות נוצצים וגדולים כדי שלא ישכחו אותם. ואגב, אגלה לכן סוד: יכול להיות שרוב האורחים בהחלט ישכחו את האירוע. יש להם ברוך השם הרבה שמחות ואירועים. לא צריך 'להמציא את הגלגל'. יש הרבה אירועים שבהם מנסים לעשות משהו בלתי נשכח – ובסוף הוא בלתי נשכח כיוון שהוא יוצא קצת מפדח, ורואים שהתאמצו בו יותר מדי ובזבזו עליו יותר מדי כסף. העיקר הוא לא האירוע, שיימשך זמן קצר, אלא החיים שלך מגיל 12 והלאה.