נאום שצריך לשמוע גם בעברית

1.

הנאום הזה עובר בארצות הברית מקבוצת ווצסאפ אחת לשנייה, מוקרא בכיתות ובקמפוסים. תרגמתי אותו לעברית גם כדי שנבין את הראש היהודי-אמריקאי בתקופה הזו, וגם כי זו תזכורת מצוינת לנו הישראלים. בארי וייס מה"ניו יורק טיימס", מחברת רב המכר החדש "איך להילחם באנטישמיות", הייתה אחת הדוברות בצעדת הסולידריות בניו יורק ביום ראשון. 25 אלף איש התכנסו תחת הכותרת "לא לשנאה, לא לפחד", שמעו את מילותיה הבאות והריעו כמעט אחרי כל שורה:
"קוראים לי בארי וייס. אני אמריקאית גאה, אני ניו יורקית גאה ואני יהודייה גאה. אני לא יהודייה בגלל שאנשים שונאים את הדת שלי, את העם שלי ואת התרבות שלי. אפילו לרגע אחד שנאת היהודים שאנו חווים כעת היא לא מה שמגדיר אותי כיהודייה.
אני יהודייה בגלל התעוזה של אברהם אבינו, היהודי הראשון. כל העולם היה שטוף בעבודה זרה והוא עמד לבד ואמר את האמת: יש אלוקים אחד. אני יהודייה כי אבות אבותיי היו עבדים, וכי סיפור היציאה שלהם ממצרים, השחרור שלהם מעבדות, הוא סיפור ששינה את המצפון של האנושות לנצח. אני יהודייה כי האל שלנו ציווה אותנו לעולם לא לדכא את הזר. אני יהודייה בגלל מלכת אסתר, שהבינה כי הגיעה לתפקיד המלכותי הבכיר שלה על מנת להציל אחרים מהשמדה. אני יהודייה בגלל המכבים. הם הראו לנו ולעולם כולו איך לעמוד בפני הפיתוי של מחיקה עצמית. אני יהודייה כי כאשר הרומאים עינו את רבי עקיבא למוות הוא אמר לתלמידים שלו שהוא סוף סוף יכול למלא את המצווה לאהוב את אלוקים בכל נפשך. אני יהודייה כי אפילו אחרי שהלב של הריבונות היהודית שלנו נחרב, העם שלי סירב לקבל את הלוגיקה של ההיסטוריה, ולהיעלם. אני יהודייה כי חלק מההתחדשות הכי גדולה שלנו התרחשה דווקא בגולה.
"אני יהודייה כי העם שלי הצליח להפוך חורבן לגאולה וחזר למולדתו אחרי אלפיים שנה. אני יהודייה כי המייסדים שלנו כאן באמריקה ראו את עצמם כממשיכים של עם ישראל. אני יהודייה כי אמה לזרוס, המשוררת היהודייה-אמריקאית, כתבה ברוח התנ"ך מילים שחרוטות עד היום על פסל החירות: 'הבו לי את בניכם היגעים והעניים, ערב רב של המונים, כמהים לנשום כבני חורין'. אני יהודייה בגלל הקדושים של קהילות עץ חיים בפיטסבורג, חב"ד בקליפורניה וג'רזי סיטי שנרצחו. ואני יהודייה בגלל האומץ של אלה שהדפו את התוקף במונסי, ואז, מיד אחרי המתקפה, גם התכנסו כדי לשיר ביחד. אני יהודייה כי האחים והאחיות שלי בקראון הייטס ובבורו פארק ובוויליאמסבורג מסרבים להחביא את היהדות שלהם. אני יהודייה בגלל סטודנטים ברחבי המדינה הזו שמסרבים להסתתר ולהתבייש בגלל מי שהם, ועומדים מול השפלו ולחצים לצאת נגד הצדק של הציונות. אני יהודייה כי האחים והאחיות שלי באנגליה ובצרפת נלחמים באנטישמיות – גם בבריונים פופוליסטיים ברחובות וגם בפוליטיקאים בפרלמנטים.
"אני יהודייה כי אני מסרבת לעמוד מן הצד מול אי צדק. אני יהודייה כי אין לי סבלנות למנהיגים שמדברים גבוהה-גבוהה אך נכשלים בעשיית מה שצריך כדי להגן על הקהילה שלנו. אין לי סבלנות למנהיגים מצד אחד שמחפשים אנטישמיות רק בצד השני של הקשת הפוליטית. וגם לא למנהיגים שמאמינים שהם יכולים להילחם בשנאת יהודים בזמן שהם כורתים בריתות פוליטיות עם אנטישמים. אני יהודייה כי אני מסרבת לשקר.
"היום, כמו בפעמים רבות כל כך בהיסטוריה, יש כוחות רבים בעולם שמתעקשים שיהודים צריכים להיעלם או למות. חלקם אומרים זאת בפירוש. חלקם מסתירים זאת בדיבורים מתוחכמים. אבל אני יהודייה כי אני יודעת שיש כוח הרבה יותר חזק מזה. וזה הכוח של מי שאנחנו, והכוח של הרעיונות משני העולם שלנו. היהודים לא הגיעו לעולם רק כדי להיות אנטי-אנטישמים. אנחנו באנו לעולם כדי להיות יהודים. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, וגם אנחנו, אף פעם, לא נמים ולא ישנים. אנחנו מדליקי המנורות של העולם. אנחנו המכבים. אנחנו האנשים שתמיד נידונים למוות ומסרבים למות. אנחנו חיים עכשיו, ולנצח. עם ישראל חי".

2.

ואולי כל זה רמוז במשפט העתיק והמפורסם בפרשת השבוע, פרשת "ויחי". יעקב אבינו מברך את נכדיו, אפרים ומנשה, ואומר להם: "הַמַּלְאָךְ הַגֹּואֵל אֹתִי מִכָּל רָע, יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹותַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ". רק רגע, מה זאת אומרת "וידגו לרוב בקרב הארץ"? אם הוא ממשיל אותם לדגים, הוא היה צריך לומר "וידגו לרוב בקרב הים". הרי מקומם של הדגים במים, כידוע. דגים מתייבשים כשהם בארץ. אז מה פשר הברכה הידועה והמשונה הזו?
זו התשובה שמופיעה בספר "שפת אמת": נכון, מקומם הטבעי של הדגים בים, אבל עם ישראל יוצא לשנים ארוכות של גלות ושל חיים בקרב תרבות זרה. אנחנו הולכים להיות דגים ביבשה. ולמרות שאנחנו לא תמיד במקום ובתרבות הטבעית שלנו – אנחנו צריכים לשמור על חיבור לים, לשורש, למקור, לפנימיות. יעקב עומד מול נכדיו שחיים במצרים ויודע שעליהם, ועל כל יהודי, נגזר להיות פעמים רבות כמו דג מחוץ למים, להתנהג אחרת, להתאמץ לשמור על עצמאות רוחנית, לחיות בעולם גשמי אבל לשמור על חיבור למקור מים חיים. הוא מברך את אפרים ומנשה – וגם אותנו – שנצליח במשימה.


הסטטוס היהודי: "חזק, חזק ונתחזק" (ההכרזה בבתי הכנסת עם סיום קריאתו של ספר בראשית, השבת)

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.