משק קרני הקורונה

1.

הפסדנו המון. קשה עוד להעריך כמה העולם כולו יפסיד במשבר הנוכחי. אבל גם הרווחנו. קצת קשה לכמת זאת, ובכל זאת הנה כמה שיעורים יקרים שהקורונה מלמדת אותנו יום יום, שעה שעה: ענווה. הכרה במוגבלותנו. הבנה ששיתוף פעולה גלובלי בין עמים ומדינות הוא הכרחי. מודעות לכל תנועה שלנו, עם מי אנחנו נמצאים ובמי אנחנו נוגעים. התכנסות פנימה, תוך ריסון של בזבוזים. אכפתיות כלפי מה שקורה לזולת, בכל מקום שהוא. מחשבה מראש על מקומות שאליהם אנחנו הולכים, גם בגלל סכנה וגם כדי שהם לא יפורסמו אחר כך. הערכה רבה יותר כלפי גורמי מקצוע רפואיים ומדעיים. רצון במערכת בריאות מתפקדת וחזקה. שמירה על כללים ברצינות, ללא זלזול. סולידריות וערבות הדדית כלפי המבודדים. ובעיקר, ההבנה שכל מפגש אנושי וכל מעשה קטן שלנו – גם אם לא נבין כיצד – הוא משמעותי לעולם כולו.

2.

איך יודעים שהפוליטיקה השתגעה ונחטפה? כשאומה שלמה מקשיבה במתח, שוב ושוב, לרשימת דרישות של קיצונים. זה התחיל באיתמר בן גביר שעמד ערב הבחירות והקריא בשידור חי רשימת דרישות שלו מבנימין נתניהו, שצריכות להתמלא מיידית. האירוע הזה סוקר בשיא הרצינות, כולל פרשנויות מלומדות. בתחילת השבוע אביגדור ליברמן, שאחראי ללא מעט מהכאוס הפוליטי ושנחלש בבחירות וקיבל שבעה מנדטים בלבד, פרסם רשימת תנאים פסקנית משלו, כאילו הוא מנהל את המדינה. באותו הזמן ממש המערכת הפוליטית והתקשורת החלו לדון ברשימת התנאים של הרשימה המשותפת, וליתר דיוק של בל"ד, הסיעה שבתוכה, שהודיעה שבלעדיה אי אפשר.

זה נראה כאילו המפלגות הגדולות ביותר (הליכוד 36, כחול לבן 33) אמורות לשתוק ולהיסחט, בעוד רוב הציבור הישראלי בוהה במתרחש ושואל: מתי אפשר לדון בדרישות שלנו?

3.

שמענו השנה את מגילת אסתר בבית שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר. מדי שנה הוא מזמין לאירוע כמה עשרות אנשים, מקפיד שיגיעו גם רפובליקנים וגם דמוקרטים. בשורה האחרונה ישבו ג'ארד ואיוונקה קושניר, ועליהם שלושה ילדים מחופשים, ורעשנים בידיהם הקטנות. הנכדים של נשיא ארצות הברית התלהבו מאוד למחות את המן.

אבל רגע לפני, דרמר ביקש לתת פרשנות למילים העתיקות שנקרא. הוא נחשב לאדם המקורב ביותר לראש הממשלה, ואף פורסם כי נתניהו רואה בו יורש ראוי, בבוא היום. האיש שייצג את ישראל מול ממשלי בוש, אובמה וטראמפ, שהוא אחד האחראיים המרכזיים לתכנית המאה, סיפק הצצה לאיך הוא רואה את תפקידנו בעולם:

"אנחנו עומדים לקרוא את המגילה, אבל זה לא רק סיפור היסטורי שהתרחש בשושן הבירה. המגילה היא סיבוב שלישי של מאבק, והמאבק הזה נמשך עד היום, כך שצריך לשים לב לפרטים שלו. היהודים רוצים לגלות את קיום האלוקות בעולם, וזה מפריע לרוע, שרוצה לכבות ולהעלים את האלוקות בעולם", הסביר דרמר.

"במאבק הראשון, עמלק תקף את עם ישראל במדבר סיני, ובני ישראל נלחמו בו בחזרה. זה מוזר, כי רק לפני זמן קצר, ביציאת מצרים, אלוקים נלחם במצרים, הביא את עשרת המכות ואת קריעת ים סוף. למה עכשיו הוא לא נלחם בעמלק עבורנו? ובכן, עמלק הוא הכוח שרוצה להכחיש את אלוקים בעולם. היהודים לא יכולים לסמוך רק על אלוקים במלחמה בו. אנחנו צריכים לגרום לנסים לקרות, כלומר לפעול בכיוון הנכון. אנחנו צריכים להתאמץ ולהתמודד עם הכוחות האלה.

בפעם השנייה עם ישראל יוצא להילחם בעמלק בימי המלך שאול. המלך שאול מותיר עמלקי אחד בחיים – המלך אגג. עם ישראל ניצח את עמלק, אבל שאול לא ביצע את חלקו באופן מושלם, ולכן איבד את מלכותו. אנחנו לומדים מכך עד כמה כל אחד צריך לעשות את המוטל עליו.

מגילת אסתר היא אם כן הסיבוב השלישי – המן הוא צאצא של אותו אגג שנשאר בחיים, ושוב אותו עמלק יוצא להילחם בישראל. כאן שני הלקחים מהסיבובים הקודמים הם רלבנטיים: היהודים חייבים להגן על עצמם בעצמם, וכל אחד צריך לעשות את חלקו באופן מושלם, והפעם אסתר המלכה אכן עושה זאת.

מרדכי מגיע לאסתר ואומר לה דבר מרתק. בדרך כלל במצב כזה היינו מצפים שמרדכי יתחנן לאסתר, יבקש ממנה שתציל את עם ישראל. אבל לא, הוא לא מתחנן, הוא מציע לה אפשרות לבחור נכון: 'אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים, כי אם החרש תחרישי בעת הזאת, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת ובית אביך תאבדו'. הוא לא מבקש ממנה להציל את העם היהודי אלא להציל את עצמה. העם ישרוד, זה בטוח, השאלה איזה תפקיד היא תמלא. אסתר בחרה נכון ולכן אנחנו יושבים פה הלילה וקוראים את מגילת אסתר.

עד היום אנחנו במאבק עם הרוע, וצריך לדעת את האמת: לא רק שקשה להילחם ברוע, קשה אפילו לזהות אותו. הנה דוגמה: אם היו שואלים אותי לפני שנה מי האיש המרושע ביותר על פני האדמה הייתי עונה ללא היסוס: קאסם סולימאני. הוא אחראי להרג של כל כך הרבה אמריקאים ויהודים, ורצה להרוג עוד יותר. אין לי ספק שלו היה נכנס לחדר הזה היה רוצח כל אחד שיושב כאן, בלי שום בעיה מוסרית. כשהנשיא טראמפ חיסל אותו, ראיתי אנשים טובים במערכת הבינלאומית שלא הצליחו לתמוך בכך. קשה לנו לסמן את הרוע, אבל זה התפקיד שלנו. לא כולנו צריכים לחסל את סולימאני, אבל אנחנו צריכים לבדוק לאן מסלול חיינו מוביל, ושוב, לא כדי להציל אחרים אלא קודם כל כדי להציל את עצמנו, כדי לחבר את הגורל שלך אל הגורל הנצחי של העם היהודי".


הסטטוס היהודי: "במרכז פרשת 'כי תישא' מופיע חטא העגל. עם ישראל חיכה למרגלות הר סיני, אבל משה התעכב, ולא הייתה להם סבלנות לחכות. כך נולד עגל הזהב. פעמים רבות 'משה רבנו מאחר'. הערכים הנכונים הם לא תמיד הכי מעודכנים ומהירים, לא תמיד הם תואמים את הכאן והעכשיו. זה לא אומר שצריך לפנות אל עגל הזהב" (הרב יעקב גלינסקי על פרשת השבוע)

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.