מספרי זהות

1.

הנה כמה מספרים שכדאי להצטייד בהם, כי יום העצמאות מאחורינו, ועוד מעט השיח השגרתי חוזר. לכן כדאי להיערך מראש, אפילו לשנן. בכל פעם ש"סערה" חדשה תפרוץ כאן, בכל דיון סוער נגד אחד המגזרים בחברה, בכל פעם שיגידו לנו שוב שהכול פה קורס ומתפרק – חיזרו אל העובדות הפשוטות האלה, כדי לא להתבלבל.
ובכן, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עם קום המדינה מנתה אוכלוסיית ישראל 806 אלף נפשות. היום חיים בה 9.1 מיליון. מקום המדינה הגיעו לישראל 3.3 מיליון עולים, אנשים שעקרו ממולדתם כדי להצטרף לסיפור המשותף שלנו. בישראל חיים כיום 45% מהיהודים בעולם. ישראל היא נס דמוגרפי, בהשוואה לאירופה ולארצות הברית: כמעט מיליון ילדים בני 0-4 חיים בה, וזאת בגלל שיעור הילודה הגבוה בכל המגזרים. ישראל התגברה השנה על משבר פוליטי חמור (יש ממשלת אחדות אחרי שלוש מערכות בחירות רצופות) ועל משבר בריאותי עולמי חסר תקדים (היא נמצאת כיום בראש טבלת המדינות שמתגברות על הקורונה).
המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע השבוע כי רוב מוחלט של הציבור, 90%, מרגיש חלק מהמדינה. בציבור היהודי מדובר על 92.5% אבל גם בציבור הערבי – 77% חשים כך (בשנה שעברה – רק 42% מהערבים). אלה התוצאות הגבוהות ביותר בעשור האחרון. זכרו זאת בכל סיקור של המגזר הערבי והפוליטיקאים הערבים בשנה הקרובה. אולי צריך להקרין על המסך את הנתון הזה, תוך כדי דיון.
גם בציבור היהודי, בכל הקבוצות שעל הרצף החרדי-חילוני חלה עלייה בתחושת השייכות. בקרב החרדים חלה עלייה עצומה – מ-68.5% לפני שנה ל-93.5% (יותר מהממוצע!) כיום. אל דאגה, 6.5% האחוזים שנותרו ימשיכו לספק אינספור אייטמים עסיסיים.
רוב הציבור סבור כי שיעור ההצלחות של ישראל עולה על שיעור הכישלונות – 63%. רק 8% סבורים שלישראל יש יותר כישלונות מהצלחות. זכרו גם את זה כשהעיסוק בכישלונות ייראה לכם לעיתים כחזות הכול.
פעם שאלו את הרב אביגדור נבנצל, רב העיר העתיקה, למה יציאת מצרים מוזכרת כל כך הרבה לאורך סדר יומנו – מזכירים את האירוע הזה בקידוש, בפרשיות התפילין, במזוזה, בסידור. הוא אמר שהמציאות כל הזמן משכיחה את יציאת מצרים, אז צריך לחרוט אותה על לוח ליבנו. להבדיל, אולי כך צריך לעשות עם הנתונים הסטטיסטיים הפשוטים והאופטימיים האלה, עם פתיחת שנתנו ה-73 כאן.

2.

מגזין הגברים "בלייזר" הפסיק לצאת לאור בתחילת החודש. לכבוד המהדורה המודפסת האחרונה, התבקשו כותבים שונים לכתוב על "דברים שגבר צריך לעשות לפני שהוא מת". אני לא קהל היעד, כמובן, לכן לא התחברתי לתשובות "לשבת בכלא צבאי", "לעשות קעקוע" או "לרכוב במסלול מירוצים". אבל יאיר רווה, מבקר הקולנוע הוותיק, כתב שמה שגבר צריך לעשות לפני שהוא מת – זה להתפלל. בין דוגמניות ואופנועים, הסתתרה הפנינה הבאה:
"לאלה שגילו את עולם האמונה בשלב מאוחר בחייהם יש סוד שאותו הם לא יכולים לספר לאף אחד – לא לאתאיסטים ולא לדתיים מלידה, מהסיבה הפשוטה שאלה ואלה לא יאמינו להם. הסוד הוא שהתפילה עובדת, והיא באמת יכולה לחולל ניסים ולשנות סדרי עולם מחוץ לכל היגיון. בדקתי את זה סביבי וגיליתי שזה אכן כך: כל מי שמתחיל להתחזק בגיל מאוחר ומתחיל בפעם הראשונה להתפלל – בין אם מתוך סידור שנכתב על ידי חז"ל, או סתם תפילה אישית וספונטנית בנוסח פרטי – מגלה שהבקשות נענות. תסבירו את זה איך שתרצו, בין כצירוף מקרים, הזיה או מיסטיקה, אבל זה קורה. זו כנראה הטבה מיוחדת למצטרפים חדשים למועדון המתפללים. אני מעדכן אתכם בכך, כדי שתדעו לא לבזבז את הרגעים האלה על בקשת שטויות, אלא לכוון למה שבאמת חשוב לכם. אתאיסטים לא מאמינים שזה יכול להיות, ואילו דתיים – שכל חייהם לימדו אותם שזה מה שתפילה אמורה לעשות אבל לא זכו לראות את זה – משתגעים מקנאה בכופרים האלה שיום אחד החליטו שהם מאמינים, מתחילים לדבר באופן סחבקי וחסר דיסטנס עם הקדוש ברוך הוא, ומיד נענים. חוצפה שכזאת.
מה קרה לנו בחיים שגרם לנו להפסיק להאמין שתפילות עובדות? הרי בברירת המחדל שלנו אנחנו יצורים מתפללים. כשיושבים מול משחק כדורגל ורואים שחקן פורץ באופן מבטיח לכיוון השער, אנחנו מרימים ידיים למרומים וצועקים 'נו, נו, נו…', בתקווה שהוא אכן יצליח להגיע עם הכדור עד השער. אנחנו רצים לאוטובוס או רכבת וממלמלים לעצמנו 'הלוואי שנתפוס אותו בזמן'. כשמחכים שאהובה תתקשר, אנחנו מביטים בטלפון וחושבים לכיוונו 'פליז פליז תעשה שהוא יצלצל'. כל אלה הן מילות תפילה. בימי הולדת בגן היינו נושפים על נר ומבקשים משאלה, ועוד לימדו אותנו לשמור אותה בסוד ולא להגיד אותה בקול רם, אחרת היא לא תתגשם. ממי חשבנו שאנחנו מבקשים את המשאלה הזאת? מהנר? מהעוגה? כשהגננת אמרה צייתנו, אבל אם יבוא אליכם היום איש דתי עם חליפה שחורה ומגבעת ויציע לכם להתפלל מיד תביטו בו בחשד ותסננו 'הדתה! כפייה!'. ובכן לא, הנה הסוד השני שאתאיסטים ודתיים לא ירצו לשמוע: אלוקים לא שייך לדתיים. הוא משאב שזמין לכם ברגע זה. שירות הלקוחות שלו זמין 24/7, כולל בשבת. בייחוד בשבת. רוצים להתלונן על העולם וכמה שהוא לא הוגן? רוצים לקטר כמה קשה לכם? או להבדיל, רוצים להגיד תודה? רוצים להתחנן שיציל את ההורים, שיסייע בפרנסה, שימצא לכם אהבה, שיחזיר את 'בלייזר' לחיים? דברו איתו. זו שיחה מקומית. לא רוצים לפתוח ספר העוסק בתפילה – סידור או ליקוטי תפילות של רבי נתן מברסלב, למשל? תתחילו מהשיר 'אייכה' של שולי רנד, מבוא מוצלח לתפילה ועדות לכך שאלוקים לא מחפש רק שבחים וחנופה, אלא הוא מספיק גדול כדי להתמודד עם התלונות, האכזבות והקושיות שלכם.
בילדותנו כבר דיברנו עם אלוקים וביקשנו משאלות, אבל שריר התפילה התנוון לנו. אפשר ללמוד להפעיל אותו מחדש. כשתגלו שזה עובד, אל תספרו לאף אחד. הם לא יאמינו לכם".


הסטטוס היהודי: "באמצע התורה – ספר ויקרא. לפניו ספרי בראשית ושמות, אחריו ספרי במדבר ודברים. ובאמצע ספר ויקרא – ואהבת לרעך כמוך. לב התורה" (חנן פורת, על פרשת השבוע)

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.

מתחילים מייד אחרי החגים!

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.