מהרבי מלובביץ' - לממשלה החדשה

1.

השבעת הממשלה החדשה נקבעה ליום ראשון, 13 ביוני, ג' בתמוז. לא צריך להיות חב"דניק כדי לקפוץ ולהיזכר שג' בתמוז הוא יום פטירת הרבי מלובביץ'. 27 שנים חלפו. כל כך הרבה דברים אפשר ללמוד ממנו, דווקא בתקופה הזו.

• הרבי מלובביץ' נחשב לאחד המנהיגים היהודיים הבולטים במאה העשרים, אף שמעולם לא נבחר בקלפי. מנהיגות, כמה חשוב להזכיר לעצמנו, היא לא רק פוליטיקה. עם כל הכבוד למנהיגים הפוליטיים שאנחנו עוסקים בהם באובססיביות כבר ארבע מערכות בחירות, מנהיגות מתבטאת גם בתחומים של רוח ותורה, של תרבות ויצירה, של כלכלה ותעשייה וצבא ומסחר ומחקר. נכון, אנחנו פחות מצטטים מנהיגים כאלה, וחבל. השבוע נפטר מפצעיו אל"מ במיל' אבי הר-אבן, שנרצח במהומות בעכו. הנה דוגמה למנהיג משפיע ושקט, שקיבל את פרס ביטחון ישראל על פיתוחים שלעולם לא יפורסמו פומבית, והציל חיים של רבים למרות שרובנו לא שמענו עליו. החברה שלנו בנויה על הרבה גיבורים ומנהיגים כאלה, בכל התחומים. ה"מנהיגות" בחברה הישראלית לא מתבטאת בסך האינטרסים הנוכחי של לפיד, נתניהו או בנט.

• אפשר לשער שהרבי מלובביץ' היה מתנגד לממשלה הנוכחית. הוא שלל את אידיאולוגיית השמאל ("עצם המשא ומתן עם אויבינו על מסירת שטחים מקרין חולשה, מעודד את האויב להגביר את הלחץ, ומסכן את ביטחון הארץ, גם אם לא נמסרים לבסוף שטחים בפועל"). הוא גם שלל בנחרצות פשרות בנושאי גיור, כשרות וכדומה, והאמין כי עתידו של העם היהודי מבוסס קודם כל על המשך הדבקות במסורת. אבל נדמה לי שגם לאופוזיציה יש מה ללמוד ממנו, לא רק לקואליציה: שמעתי את הקללות והגידופים השבוע באופוזיציה החדשה ("אפס", "שקרן", "רשע"). נו באמת. יש הרבה ביקורת מוצדקת למתוח, אבל לא ככה. אגב, הגוועאלד הזה רק מחזק את מי שתוקפים אותו. הרבי מלובביץ' היה נחרץ מאוד ביחס לארץ ישראל, תורת ישראל ועם ישראל, אבל ביקר והוכיח את האחר – מתוך אהבת ישראל. הוא לא היה אומר לאף אחד להוריד את הכיפה. את האנשים הרחוקים ממנו ביותר הוא קיבל בכבוד ובחיוך, ולא שכח להתעניין בשלומם במכתב לבבי גם בהמשך. לא פעם מי שהצביעו בכנסת נגד כל מה שהוא האמין בו, היו כותבים לו במקביל בחיבה, וסיפרו שהניחו לבקשתו תפילין, נתנו צדקה או הדליקו נרות שבת.

• העם היהודי גדול יותר מהפוליטיקה שלנו. שמעון פרס יצא פעם נרגש מפגישה אישית עם הרבי, ואמר: "האיש הזה רואה את העתיד באותה מידה של בהירות שאנחנו רואים את ההווה. הוא עוסק בהווה שלנו ובעתיד שלנו באותה דחיפות". חינוך, חסד, שליחות – אלה היו הנושאים להם הקדיש את חייו, וסחף עוד אינספור אנשים למשימה. היעד של העם היהודי הוא יותר מאשר רוב של 61 אצבעות בכנסת או העברת תקציב. זה חשוב מאוד, אבל לפני 27 שנים נפטר מנהיג שהזכיר לנו כל הזמן שהסיפור שלנו גדול יותר.

2.

השבוע הגיע לביתנו מכתב, בדואר, מאמריקה. הכרתי היטב את הלוגו שעל המעטפה. YDT, בית הספר שבו למדו ילדינו כשהיינו בארצות הברית. פתחתי את המעטפה בסקרנות וגיליתי צ'ק, על סכום לא גדול. "החזרי קורונה על ארוחות צהריים", נכתב שם בצד. המילים הלקוניות האלה הצליחו לרגש אותי במיוחד. ברחנו מניו יורק עם פרוץ הקורונה, בימים הקשים ביותר של העיר, כשאלף איש נפטרו שם מדי יום ומכונות ההנשמה אזלו. השארנו הרבה מאחור, כי חשבנו שנחזור בעוד זמן מה, אבל הקורונה סירבה להיעלם. כעשרים* מסעות הרצאות שלי בארה"ב בוטלו מאז, בזה אחר זה. שיקאגו, בוסטון, פילדלפיה, קליבלנד. במקום להרצות שם, מצאתי את עצמי בישראל, מכינה עוד ועוד חביתות לילדים בבידוד, בלמידה מרחוק, בין סגר לסגר. הדבר האחרון שחשבתי עליו – בין כל חוזי השכירות שפתחנו וסגרנו בין שתי יבשות, בין כל הטיסות וההוצאות הלא מתוכננות – זה התשלום בתחילת השנה על כל ארוחות הצהריים. קרוב לארבעה מיליון איש נפטרו בעולם מאז מקורונה, אין תחום שלא קפא ונעצר והשתנה, ובכל זאת ישבו בימים אלה במזכירות של YDT וחיפשו את הכתובת של המשפחה הישראלית הזו, שלא ממשיכה השנה בבית הספר, כדי להחזיר לה קצת כסף. רגע, חשבתי לעצמי, ואולי גם אני השארתי כל מיני חשבונות פתוחים כאלה, לא רק כלכליים, ושכחתי, בגלל הקורונה?
"שלום הרב בנדר", כתבתי בתגובה במייל למנהל בית הספר. "הילדים שלנו כבר לא לומדים אצלכם, אבל לימדת אותנו השבוע משהו".

3.

זה קשה כשבן הזוג לא מרוצה מאיתנו, ואשתו של קורח לא הייתה מרוצה. פרשת השבוע, פרשת קורח, מספרת על המחלוקת המפורסמת בין קורח לבין משה ואהרון. אבל מאחורי הקלעים של האירועים הגדולים, מסתתרים מניעים קטנים. מדוע קורח החליט בכלל למרוד במנהיגות של משה ואהרון? הרי היה לו תפקיד משמעותי, משפחה טובה וכסף רב (הוא היה "עשיר כקורח", מכאן מגיע הביטוי הזה). חז"ל מספרים לנו שאשתו הייתה מתלוננת יומם ולילה: למה משה ואהרון בתפקיד בכיר יותר? למה אתה לא מתקדם בחיים? קורח שמע – והושפע.

אבל בתוך המחלוקת הטרגית הזו, מופיעה דמות אחרת: אשתו של און בן-פלת. בעלה כבר החל להיסחף אחרי קורח, אבל היא, בחוכמתה, הצליחה למנוע ממנו ברגע האחרון להצטרף למחלוקת, והצילה את חייו.

העולם מלא מחלוקות, אידיאולוגיות והכרזות דרמטיות. כשמסתכלים מקרוב, מגלים עד כמה בני הבית משפיעים עלינו, עד כמה המשפחה הגרעינית חשובה, בשיחות הקטנות בין המטבח לסלון. פרשנינו לומדים מכך כמה חשוב לבדוק מי האנשים הכי קרובים שמקיפים אותנו, מה הטון שלהם, מה האווירה שנוצרת, מה השאיפות.

שבת שלום.

הסטטוס היהודי: "אלוקים ברא את העולם כך שלכל אדם מראה ייחודי, ולא ייתכן ששני נבראים יהיו זהים לגמרי. הסיבה לכך היא שלכל נברא יש תפקיד אישי, שאינו שייך לנברא אחר, והתפקיד הזה חיוני לצורך הגשמת תכלית הבריאה". (הרבי מלובביץ')