מהפכה של שמחה

1.

היא חיכתה לי מאחורי הקלעים, בהיכל התרבות של אחת הערים הגדולות. כתבת מקומית, שבאה לאסוף כמה ציטוטים. עוד אירוע לרגל יום האישה הבינלאומי עמד להתחיל. כל מנהגי היום כבר קוימו, למהדרין: בפיד בפייסבוק שלי כבר ראיתי שכל הפוליטיקאים יצאו ידי חובה ושמו תמונה של רעייתם. על הבמה כבר נאם אחד ממארגני האירוע עם כל הקלישאות, למשל ש"היום כולם כבר יודעים שנשים הן מדהימות" (לא נכון, יש נשים מדהימות ונשים מאוד לא מוכשרות, ממש כמו אצל הגברים). מהבוקר הוטרדתי באינספור הצעות מסחריות לקנות לעצמי דברים בהנחה, דווקא היום (טוב, לא בדיוק אכפת ל"זר פור יו" אם זה לרגל יום האישה, פסח או עיד אל-פיטר).

הכתבת סיימה לראיין את אחת המשתתפות באירוע, ופנתה אליי. בעודה מקליטה את השיחה בסלולרי שלה, הציגה את שאלתה: "נו, אז אפשר כבר להגיד שניצחנו אותם?".

אני יודעת, זה היה בחצי חיוך. ובכל זאת. מה זה בדיוק "ניצחנו אותם?", שאלתי אותה. יש כאן מלחמה, ממש רוסיה נגד אוקראינה, ואנחנו הנשים זלנסקי הצודק מול פוטין הרשע? האם היחס לנשים היה מפלה כל השנים, כדי שכעת הן יילחמו, ישפילו וידירו בחזרה? האם המטרה היא עולם ללא גברים? או עולם שבו גברים הופכים חלשים ומפוחדים? האם יש כאן משחק הורדות ידיים, או נתינת ידיים?

יש קול גברי בעולם, אמרתי לה, ויש קול נשי. המטרה היא לתת לכל אחד מהם ביטוי וכוח ומקום בטוח משלו למימוש מלוא הפוטנציאל שלו. זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם.

הכתבת, אולי קצת מבוהלת מהנאום שלי, הפסיקה את ההקלטה. האירוע עמד להתחיל. כדי שהמשתתפות יעלו לבמה, הסאונדמן הנמיך את המוזיקה, וכך התפיידו להם הקולות של סטטיק ובן-אל ששרו שם, בתזמון מושלם, "זה ברור שהיא עונה לי כן, זה ברור שהיא עונה לי כן".

2.

כמעט שבוע רצוף של אירועי פורים לפנינו. הנה ניסיון לעשות סדר. נתחיל בשבת הזו, השבת שלפני פורים. קוראים בה בתורה את פרשת השבוע, פרשת ויקרא, אבל השבת שלפני פורים מכונה גם "שבת זכור". לצד קריאת הפרשה, מוציאים עוד ספר תורה מארון הקודש וקוראים בו פסוקים על המלחמה בעמלק, הרוע הנצחי ("זכור את אשר עשה לך עמלק").

במהלך השבוע יתחפשו בבתי הספר ובגני הילדים. ביום רביעי – תענית אסתר, לזכר הצום של אסתר ושל עם ישראל כולו, כדי לבטל את גזירת המן. יש לי הרגשה שהשנה יהיה קל, לצערנו, לחבר בין הצום נגד האסון ההוא, לבין אסונות ימינו והצרות המתרגשות על העולם.

בכל הארץ חוגגים את פורים החל מיום רביעי בערב. בירושלים ובמקומות שהיו מוקפים בחומה, חוגגים יום אחד אחר כך את "שושן פורים".

יש ארבע מצוות שמקיימים במהלך יום הפורים, וגם הן מקבלות השנה משמעות מיוחדת.

• משלוח מנות – על כל אדם לשלוח לפחות שני מאכלים לאדם אחר. אפשר לשלוח לחברים, לשכנים, וכמובן מומלץ לשלוח לעולים חדשים, לקשישים, לגלמודים. השנה אפשר כבר לנחש שפליטי אוקראינה יוצפו במשלוחי מנות. בעידן דיגיטלי ומקוון, אין תחליף לקשר אמיתי בין איש לרעהו. מצוות משלוח מנות גורמת לנו לעשות משהו שהולך והופך למהפכני: להכין חבילה, לברר מה הכתובת של האחר ולא כתובת המייל שלו, לכתוב הקדשה, לדפוק בדלת ולמסור לו פיזית את המשלוח. בעוד עשר שנים, ככל שהטכנולוגיה תוסיף ותשתלט, זה כבר ייראה אלטרנטיבי לגמרי.

• מתנות לאביונים – הרמב"ם כותב שזו צריכה להיות המצווה העיקרית של פורים. השמחה שלנו לא דומה לשמחה שמתוארת במגילה, של משתה אחשוורוש, שרק השוויץ בעושר, בפאר ובארמון שלו (וגם באשתו ושתי הוא התפאר. בהחפצה גסה הוא התייחס אליה כאל עוד כלי או תכשיט בארמון, שצריך להראות לכולם). השמחה של פורים היא הפוכה. מהפכה של שמחה. שמחת החג מתבטאת בנתינה רבה למי שאין לו. יש לתת צדקה לשני עניים לפחות, וניתן כמובן לעשות זאת דרך עמותות וארגונים. המצב הכלכלי, גל ההתייקרויות, הפיטורים בקורונה, כל אלה רק מגבירים את הצורך בכך.

• סעודת פורים – במגילה הסעודה הזו מתוארת כ"משתה ושמחה". כמו שבליל הסדר יש סעודת חג, כמו שבראש השנה מתיישבים לשולחן ביחד, כך גם במהלך יום הפורים אוכלים ארוחה חגיגית עם בשר ויין. האלכוהול הרב במשתה אחשוורוש הוביל במגילה לדברים שליליים, ולבסוף גם להריגתה של ושתי. כאן, שוב, מדובר בשמחה מסוג אחר: ניסיון להראות ששתייה לא מובילה בהכרח לאלימות ולבלגן. תשאלו את המשטרה מה קורה כשחבורת צעירים מתיישבת בפארק עם מלאי אלכוהול. בפורים מתברר היין יכול להוציא מאיתנו גם שמחה אמיתית וטובה, במסגרת משפחתית וחברית.

• קריאת מגילת אסתר – קוראים את המגילה פעם אחת בלילה ופעם אחת למחרת בבוקר, כדי להדגיש שהסיפור הזה נכון גם בתקופות חשוכות ואפילות, וגם בתקופות מוארות ואופטימיות. המגילה מזכירה שגם אם הרשעים מצליחים זמנית, סופו של הטוב והצדק לנצח. מרדכי ואסתר מצליחים לבטל לחלוטין את התוכניות של אחשוורוש והמן. איך אומרים בימינו? בסוף הם נמצאים בצד הנכון של ההיסטוריה. וכשם שהמציאות יכולה להפתיע לרעה והעולם יכול להשתנות לרעה בין לילה (בגזירה של המן להשמדת היהודים, אבל ראינו זאת ממש עכשיו, גם בקורונה וגם במלחמה שבאירופה), כך המציאות יכולה להפתיע לטובה, ברגע אחד. גם במגילה וגם – הלוואי – בימינו.

פורים שמח.