לאחיי מתנגדי החיסונים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

1.

אני רוצה להפנות זרקור לציבור גדל והולך, שלא זוכה להוקרה. אלה שהתחסנו השבוע. יש רבים כאלה, כ־150 אלף ביום. אפשר להניח שאדם שמתחסן כעת הוא אדם שחיכה. שהתלבט. שנרתע. והנה בסוף, בענווה ובהכנעה, הוא מקבל את הדין. בכל שבוע, יותר מחצי מיליון ישראלים כאלה מבינים שזה מה שצריך לעשות. לא קל להם, אבל הם עושים זאת למען כולנו. צריך להצדיע להם לא פחות מלאלה שעמדו שלוש שעות בתור לפני כחודש, והעלו סטורי של הכתף שלהם. תודה.

2.

אבל יש עוד רבים־רבים. יש ימים שאני מקבלת ממתנגדי החיסונים ברשתות החברתיות קרוב לאלף תגובות ביום. לא הגבתי עד עתה, אבל אולי זה חשוב. "חשבתי שדווקא יש לך אומץ ללכת נגד התקשורת", כתבה אחת, "מתברר שאת כבשה בעדר כמו כולם". היא גם הודיעה חגיגית שהיא מפסיקה לעקוב אחריי. "את תמיד אומרת שצריך אחדות בין חלקי העם", כתבה אחרת, "אז למה פה את כל כך קיצונית ומשתיקה צד אחד?". "נו, נהנית מהלייקים שקיבלת על התמונה שלך מתחסנת? הרי מה אכפת לך לקדם ניסוי מסוכן בבני אדם", כתב שלישי.

3.

אני רוצה להתחיל בעובדות: עולם המדע והרפואה קורא להתחסן. נקודה. השפעות החיסון זניחות ביחס להשפעות הקורונה, שאותן אפשר לראות ביותר מ־5,500 מצבות בבתי הקברות בישראל, ובמאות מיטות במחלקות שבהן אנשים נאבקים גם ברגע זה על נשימתם. אז כמה פעמים אפשר לשלוח לי סרטונים של רופא אנונימי מאיטליה ש"מסביר את האמת שכולם מסתירים, שתפו־שתפו"? מאיפה החשדנות הזאת כלפי העולם כולו? המאבק העולמי בקורונה הוא סיפור של סולידריות אנושית, של מאבק משותף. כמה אפשר להתפלפל בתתי־ז'אנרים של קונספירציות?

4.

אבל לרוב העובדות אינן הסיפור. יש כאלה שמפחדים, וצריכים קצת הרגעה. יש כאלה ששואלים שאלות, וצריך לענות להם. אבל יש כאלה שאצלם זה משהו נפשי. ההוכחות השכליות לא יועילו למי שיגיד תמיד הפוך ממה שה"ממסד" יגיד. מי שחושב שהוא אברהם אבינו (ולא מבין שהוא כולה משה פייגלין) – לא ישתכנע משום עובדה. יש פה אנשים שבחרו לא להאמין לאף אחד, אף פעם. וכשהנימוקים לא רציונליים, גם השפה איבדה את זה לגמרי. מאיפה הלקסיקון הזה? באיזו קלות נשלפות מילים כמו אפרטהייד, שואה, סלקציה, מנגלה? למה אדם שלא מורשה להיכנס לחדר כושר שמקפיד על כניסה למחוסנים בלבד, מרגיש קשר למחנות ריכוז?

רבים מהמתנגדים כתבו לי על אורח חיים צמחוני או טבעוני. על חיבור לטבע. אשריכם. הביקורת שלכם על העולם התעשייתי והמהונדס נכונה, אבל גישה כזו צריכה להשלים את הקיים, ולא להחליף אותו לגמרי. רפואה משלימה, לא אלטרנטיבית.

ואם בחרתם בתפיסת עולם הוליסטית ומכילה ומחבקת, מאיפה מגיע האגואיזם הזה, אצל אנשים כל כך טובים? איך אתם מסכנים את החיים של סביבתכם? הרופאים במחלקות הקורונה קורסים ומתחננים שתרוצו להתחסן, ואתם נגדם? מה קרה לערכים כמו עין טובה, אמונה, אופטימיות? פעם אחר פעם אנשים כותבים לי "זו זכותי". אבל העולם לא מתקיים על מגיע לי. יש בו לא רק זכויות אלא גם חובות, וזו החובה שלנו כעת.

5.

עכשיו לדתיים שביניכם. בואו נדבר על הרבנים. "עשה לך רב". אתם חלק מעולם התורה, נכון? אז יש פה קונצנזוס הלכתי עצום של העולם התורני. אין מחלוקת בסוגיית החיסונים. הליטאים והחסידים, האשכנזים והספרדים, הציונות הדתית והחרדים, החב"דניקים וראשי ישיבת פוניבז', גדולי התורה בארץ ובחו"ל - כולם קוראים להתחסן, ובהקדם. לא כי הם מבינים בזה, אלא כי התורה אומרת לשאול את מי שמבין. אז למה לחפש בכוח גורמי שוליים? למה להיסחף למחוזות משונים, במקום לצעוד בדרך הישר? האם אנחנו עובדים את אלוקים או את עצמנו? הרי בכל שאלה קטנה שנוגעת לכשרות או לשבת, כשלא יודעים - הולכים לשאול. אז מה נשתנה כאן, כשמדובר על חיים ומוות והתשובה כה ברורה?

6.

"יש לך אלוקים חדש - החיסון!", כתבה לי מישהי. אכן, צריך להיזהר מ"כוחי ועוצם ידי". אני לא מתפללת שלוש פעמים ביום למנכ"ל פייזר. החיסון אינו אלוקים, והאדם אינו אלוקים. אם יש משהו שהקורונה מלמדת אותנו זה דווקא צניעות וענווה אנושית. למדנו כמה אנחנו מוגבלים ופגיעים. שנה אחרי, אנחנו פחות סוגדים לעצמנו ולעולם הגלובלי שבנינו. חטפנו מכה כואבת, שמצריכה חשבון נפש. אבל אלוקים הוא־הוא שקורא לנו לפתח, לרפא ולשפר את עולמו. הוא ברא אותנו בצלם אלוקים, אותו צלם שמאפשר לנו להתאמץ ולפתח חיסון כזה. הרי הפרשות שקוראים כעת בתורה, "תרומה" ו"תצווה", ארוכות פי כמה מסיפור בריאת העולם. הן מתארכות באריכות את בניית המשכן, על כל פרטיו המדוקדקים ביותר. התורה לא מאריכה כשמדובר על יצירת הקוסמוס כולו, אבל מאריכה כשמדובר בבניית המשכן, במה שהאדם עושה ופועל ומתקן בעולם הזה. כי זה העיקר.

7.

ומילה לאחיי החוזרים בתשובה: נכון, חשבתם מחדש על הרבה הנחות יסוד שגדלנו עליהן. אני מתביישת לספר מה חשבתי על החרדים, הדתיים והתורה אחרי שנים שהעברתי בילדותי ובנעוריי מול ערוץ 2. אבל העובדה שמתחילים לשאול שאלות נוקבות לא אומרת שצריך להתחיל לשאול גם אם 1 ועוד 1 עדיין שווה 2, ואם נסיעה באור אדום עדיין אסורה. דרך ארץ קדמה לתורה. שפיות קדמה לתורה.

"התקשורת ניסתה לחנך אותנו מחדש בהסכמי אוסלו, עבדה עלינו בהתנתקות, מקשקשת כל היום על 'הדתה', ועכשיו עושה קמפיין חיסונים. הכל אותו דבר", הטיח בי עוד מגיב. הוא די צודק בשלושת המקרים הראשונים, אבל טועה ברביעי. לפעמים באולפנים מקשקשים, ולפעמים אומרים שם דברים חשובים. אי־אפשר לחיות כמו רובוט, על אוטומט. לא כל מה שבא מ"שם" הוא פסול. צריך בהחלט להיות ביקורתיים, אבל מי שתמיד ביקורתי - ביקורתי גם מול אמת פשוטה, אמת ושמה "ובחרת בחיים".


הסטטוס היהודי: "מגילת אסתר מתחילה במשתה מוחצן ושחצני שמארגן אחשוורוש. זו שמחה מזויפת וריקנית, שמסתיימת בתליית המלכה ושתי. אבל המגילה מסתיימת בשמחה אמיתית - מרדכי ואסתר קובעים את 4 מצוות החג: סעודת פורים, קריאת מגילה, מתנות לאביונים ומשלוח מנות. שמחה שממשיכה עד היום" ("מעט מן האור")

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.