מתווה אברהם אבינו: טור לפרשת לך-לך תשפ"ד

"השבוע אני ממש מחכה לשמוע את קריאת התורה", אמר לי תושב שדרות שנמצא כעת במלון כפר המכבייה. "זה עושה לי סדר". הבנתי אותו. מוזמנים להקשיב למהדורת החדשות של אברהם אבינו, אקטואלית מאי פעם. אחרי פרשת בראשית ופרשת נח, שהיו אוניברסליות, גלובליות, מגיעה הפרשה השלישית, פרשת לך לך, פרשה יהודית-ישראלית. מתחילים.

• וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. הציווי הראשון ליהודי הראשון הוא: תתקדם קדימה. תלך, תזוז, אל תעמוד במקום. ללכת זה לא אומר לשוטט סתם. תלך למקום אחד שמעכשיו יהיה הבית שלך, לתמיד: ארץ ישראל. הקשר המיוחד שלנו למקום הזה מתחיל השבוע בפרשה והוא ממשיך עד לבארי, נחל עוז ושדרות של ימינו.
  
• וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. זה לא מסע פרטי של זוג אנונימי, זו התחלה של סיפור גדול. אברהם אבינו ושרה אמנו עולים על בימת ההיסטוריה, ולא יורדים ממנה לעולם, עד היום. לא סתם אנחנו קוראים להם אבינו ואמנו. אנחנו צאצאיהם. בעידן של מצעדים ומשפיענים, הזוג הזה הוא למעשה הזוג הכי משפיע אי פעם על האנושות כולה. בעידן של עוקבים, לאברהם ולשרה יש בעצם הכי הרבה עוקבים. מיליארדים. היהדות, וממנה האיסלם והנצרות. הכול מתחיל כאן – המונותאיזם, המלחמה בעבודת אלילים, צדקה וחסד, הכנסת אורחים, חינוך, כל הסיפורים המכוננים האלה. לא סתם להסכמי השלום של השנים האחרונות קוראים "הסכמי אברהם". זוהי הברכה העתיקה הזו שמתגשמת. 
• וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. מי שיהיה בצד שלך – יהיה מבורך, יהיה בצד הנכון של ההיסטוריה. תקשיבו לנאומים שנשאו כאן בביקוריהם נשיא ארצות הברית, קנצלר אוסטריה, ראש ממשלת בריטניה וראש ממשלת איטליה. "ישראל היא נס", הם הכריזו, "זה מאבק של אור מול חושך". ומי שיהיה אויב שלך – יהיה מקולל. ראינו מה קרה לאורך ההיסטוריה למי שרצה להשמיד אותנו. זה יהיה סופם של כל מנהיגי חמאס, חיבאללה ואיראן, והלוואי שבקרוב. התורה מציגה כאן את ציר אברהם מול ציר הרשע. 
• וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'... וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן. רק השבוע שמתי לב שאברהם מתנער ומתחיל מחדש בגיל 75, גילה של המדינה. אף פעם לא מאוחר מדיי להתחיל לבנות ולהיבנות, לצאת לדרך חדשה, לחשב מסלול מחדש. גם אחרי 75 שנים. 
• וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ. ארץ ישראל נקנית בייסורים. חכמינו כותבים שאברהם אבינו התנסה בעשרה ניסיונות, ונתן לנו כוחות לעמוד בניסיונות של ימינו. בעצם "לך לך לארצך" הוא ציווי תמידי – תמיד ללכת, תמיד לנוע, תמיד לעמוד באתגרי התקופה. זה גם "לך לך בארצך". 
• וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם. והנה, הניסיון הבא מגיע: לוט, בן אחיו של אברהם, נופל בשבי. אברהם לא נשאר אדיש לשבוי הראשון בתורה ויוצא להילחם ולחלץ אותו, ולהשיב אותו ואת משפחתו ורכושו. פדיון שבויים, ערבות הדדית ורגישות לחיי אדם – זה מגיע מכאן.פגשתי השבוע את משפחות החטופים בעצרת תפילה על הגג של בניין "אש התורה", מול הכותל. מועדון שאף אחד מהם לא רצה להיות בו. אנשים שכמעט לא ישנים ולא אוכלים כבר שלושה שבועות. מירב לשם-גונן, אמא של רומי, אמרה שם: "לא רציתי להצטרף למשפחה הזו, אבל כשנכנסתי אליה – גיליתי שכל עם ישראל הוא משפחה".

• קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה. תעבוד את האדמה, תחיה, תקים אוהל, תבנה משפחה. תרגיש בבית, הכי בבית בעולם. איך אמרה גולדה מאיר לג'ו ביידן, במשפט שהוא לא מספיק לצטט? "לנו היהודים יש נשק סודי: אין לנו מקום אחר".
  במסעות הנדודים שלהם, אברהם ושרה מציגים לכל יושיב הארץ אב טיפוס, משפחה לדוגמה. האוהל שלהם שפתוח מכל צדדיו לכל רעב וצמא הוא בית הספר הראשון ללימודי דרך ארץ ואמונה.

• וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה... בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת. למעמד ההיסטורי הזה קוראים "ברית בין הבתרים". עוד לפני שהעם היהודי הופיע בעולם, כבר נקבע שהוא יצטרך לעבור מסלול של חישול בדרך למיצוי הפוטנציאל שלו. אברהם שומע כאן על השעבוד במצרים, אבל מקבל גם הבטחה: מכל הקשיים האלה – רק נצמח לבסוף.

• זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר. ויש עוד ברית בפרשה, ברית מילה, בגיל שמונה ימים. אחד הסרטונים הויראליים והמרגשים ביותר בימים הראשונים של הלחימה היה של אבא שמשתתף מרחוק בברית של הבן שלו. מאז אנחנו מוצפים בסרטוני בריתות, בר מצוות וכמובן חתונות (שכבר זכו לכינוי "חופת ברזל"). החיים מביאים הכי הרבה לייקים.

• וְאַבְרָם בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּלֶדֶת הָגָר אֶת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם... וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק. בני דודנו הישמעאלים נולדים גם הם בפרשה. היחסים המורכבים מתחילים כבר שם, וגם הם נמשכים עד היום. אבל לקראת סוף הפרשה, אברהם מבקש ששרה העקרה תלד. אלוקים אומר לו שזה עוד יקרה, ושם הילד יהיה – יצחק.הרב שמשון רפאל הירש מסביר: "הילד היהודי הראשון נקרא יצחק כי בעצם הולדתו יש משהו מצחיק, הזוי, לא הגיוני. עם קטן כל כך ששורד תמיד אויבים עוצמתיים? שני יהודים זקנים עם תינוק קטן שרוצים לשנות את העולם? התשובה היא כן, בסוף כן. יצחק מלמד אותנו שצוחק מי שצוחק אחרון. הוא ינצח וידרוך על חורבותיהם של כל מי שלעג לו".

נפרדתי מאותו תושב שדרות שמחכה לשמוע את הפרשה, ויצאתי ממלון כפר המכבייה. על הדשאים ישבו מאות משפחות שעשו "לך לך", בנסיבות כל כך מצערות. אבל ביציאה פגשתי גם את קתי חסון, מנהלת המתחם, עונה לשיחת טלפון. "לא, לא צריך עוד עמדת לק ג'ל, יש לנו כבר שתיים", אמרה לעוד קוסמטיקאית שרצתה לבוא להתנדב. "אנחנו לא צריכים יותר ספרי ילדים", אמרה למשפחה שהגיעה למקום עם כמה שקיות. המסע נמשך, הרוח הזו נמשכת, מהאוהל של אברהם למלונות המפונים.

שבת שלום.

הסטטוס היהודי:

"תפקידנו החינוכי הוא לעשות להם את הארץ הזאת, ואת העולם הרוחני שהצמיח אותה, לבית שהנפש אחוזה ודבוקה בו. וזה לא יושג בלי אווירה של אהבה־ללא־חשבונות, של כבוד בלתי מזויף, של הידבקות בעם ובגורלו ובתולדותיו הטרגיות, בערכיו הרוחניים, ביצירתו החיה ובחזון תקומתו" (ברל כצנלסון, ממנהיגי תנועת העבודה, שכינויו היה "בארי" ועל שמו הקיבוץ)

שיעור לצפייה/האזנה על הפרשה, על רחל אמנו ועל המצב: