הכול פוזיציה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

1.

זה היה אירוע כל כך טריוויאלי וחסר משמעות, ודווקא לכן הוא לא עוזב אותי כבר שבועיים. זה קרה בלילה שלפני שמחת תורה, בחול המועד סוכות. היום האחרון הזה של חול המועד מכונה "הושענא רבה", ונהוג ללמוד בו תורה בלילה.

הוזמנתי לתת הרצאה בעיר מודיעין, האולם שנבחר היה הישיבה התיכונית "לפיד" בעיר, אבל בגלל הקורונה, הוחלט לבסוף לצאת אל מגרש הכדורסל הסמוך. באמת טוב יותר לכנס מאות אנשים, נשים וטף באוויר הפתוח. בדרך לשם, לקראת חצות, כתב לי צביקה, המארגן: "המשטרה מפנה אותנו, אעדכן". הופתעתי. כשהגעתי, הקהל בדיוק עשה את דרכו פנימה. כל אחד לקח בשקט כיסא פלסטיק ממגרש הכדורסל, ונכנס אל האולם שהלך והפך צפוף. מה קרה? מתברר ששכן אחד צלצל למשטרה וטען שבחצות אי אפשר לערוך אירוע כזה, עם רמקולים והגברה ומאות אנשים. אז הניידת הגיעה, השוטרים הפסיקו את הלימוד, והציבור התקבץ באולם. השכן יכול ללכת לישון.

המרצה שדיברה לפני, הרבנית אסתי רוזנברג, אמרה בחיוך: "לא האמנתי שאי פעם המשטרה תעצור אותי מלומר דברי תורה". היא מיהרה לסיים את הרצאתה על משמעות חגי תשרי, שהחלה במגרש בחוץ, בהכרזה מעניינת: "הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לחודש תשרי, הוא שנשכח אותו בחודש חשוון". יפה.

עליתי לדבר אחריה, אבל מה שלקחתי מהלילה ההוא לא היה דברי התורה, אלא החוויה הקטנטנה הזו. תחשבו על זה: יש אזרח שמרגיש במחדל כלשהו ומצלצל למשטרה כדי להשבית אירוע סולידי, אפילו בלי מוזיקה, אבל אירוע שמפר את השקט. יש משטרה שמגיעה מיד, ויש ציבור שנשמע להוראותיה, גם אם זה מעצבן ומטריח אותו. וואו. כמה בנאלי, אבל כמה לא מובן מאליו.

במקום להתעצבן על השכן הזה, התחלתי להתפעם מהאירוע כולו. בכמה מקומות בארץ תסריט כזה יכול להתרחש, ובעיקר – בכמה מקומות הוא לא יכול להתרחש?

פחות מ-20 קילומטר מהעיר מודיעין נמצאת העיר לוד. אזרחים צלצלו שם למשטרה בימי הפרעות שב ושוב ולא נענו. אבל גם אם הייתה המשטרה מגיעה, האם היו מקשיבים לה ככה? האם היו מקשיבים לה בכלל? אנחנו יודעים את התשובה.

האם נוצרים במדינה "איים" של שמירת חוק, שבהם הכל מתנהל לפי הכללים, אבל במקביל הולכים וגדלים האיים שבהם משילות וריבונות בסיסית פשוט לא קיימות? האם שיטת ה"רמזור" המפורסמת מימי הקורונה, היא בעצם השיטה שבה אנחנו מחלקים כעת את הארץ – יש מקומות ירוקים עם אכיפת חוק אמיתית, ומקומות אדומים שבהם חיים מגזרים שחוקי המדינה לא לגמרי חלים עליהם?

הסרטונים שמתפרסמים לאחרונה יום יום מהנגב, מבאר שבע, מכבישי הדרום, נראים כאילו סניף של דאע"ש הולך ומתבסס שם. לא פחות. כנופיות, פרוטקשן, נשק חם גלוי, נהיגה פרועה, תמיכה בטרור, רצח נשים, רצח בתוך חמולות, הכאת שוטרים, גניבת נשק מצה"ל, וזו רק חלק מהחבילה.

אין לי מושג מדוע זה לא הנושא המרכזי, ובעצם היחיד, על סדר יומנו. אז הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לחודש תשרי, הוא שנשכח אותו בחודש חשוון. והדבר הכי גרוע שיכול לקרות לחוק, הוא שיישמרו אותו סלקטיבית רק בחלק מהמגזרים, רק בחלק מהמדינה.

2.

פרשת אלעזר שטרן חשפה מה מנהל את השיח הציבורי שלנו - הפוזיציה. אמור לי מה אתה חושב על שטרן, על יאיר לפיד, על הקואליציה ועל האופוזיציה, ואגיד לך איך תגיב על הפרשה החדשה. הנה ניסוי: נסו להחליף את השם של האלוף במיל' אלעזר שטרן בבכיר אחר לשעבר בצבא. בואו נאמר שמי שהיה צוחק כשהוא מספר ברדיו איך גרס תלונות אנונימיות, היה עונה לשם תא"ל במיל' הרב רפי פרץ. הופ, הכל היה מתהפך. נדמה לי שגל פתוח היה נפתח כאן, עם כל שותפותיו של שטרן לקואליציה, שהפעם דווקא היו רוצות לגנות ולהזדעזע ולפתוח בחקירה.

אז לפיד יכול לנאום נאומים יפים ביום האישה, אבל היחס האמיתי לסוגייה נבחן כשזה קורה אצלך בבית, והוא עשה את כל הטעויות האפשרויות: קודם כל דחה לחלוטין את העדות שפורסמה (למה? הוא בדק אותה?), רק כדי לגלות עדות שנייה שפורסמה תוך כמה שעות. אחר כך אמר שמנסים לחפש את שטרן וששטרן בכלל לא אמר זאת, למרות שזה בדיוק מה שאמר. הוא המשיך לגבות אותו, אבל אז פתאום הוסרה המועמדות שלו ליו"ר הסוכנות, וזו עוד טעות. הרי אם לא דבק בשטרן רבב הוא יכול להמשיך להתמודד ולהפסיד, אבל עכשיו בצדק שואלים רבים את שטרן וגם את לפיד: איך אדם מסיר מועמדות לתפקיד יו"ר הסוכנות, אבל נשאר שר? מה ההבדל?

וזה בדיוק הסיפור. האם הפגיעה מעניינת אותנו, או מי הפוגע. האם נפגעת צריכה לחשב לפני כן, אם הפוגע הוא המחנה הנכון, מי אויביו ומי אוהביו? נדגיש: שטרן לא פגע. הוא לא מואשם בכלום. אבל בסיומו של השבוע הזה מה שבאמת צריך לגרוס כאן, זה את הפוזיציה.

3.

לו היו עורכים את מצעד האנשים המשפיעים בעולם, אברהם אבינו ושרה אימנו היו כנראה נבחרים לצמרת הרשימה. קשה להפריז בחשיבות של המהלך שמתחיל השבוע בפרשה, פרשת "לך לך": הם יוצאים למסע לארץ ישראל, ובכך מסמנים את הדרך למיליוני יהודים מאז ועד היום. הם כופרים בעבודה הזרה ובעבודת האלילים ומחוללים את מהפכת המונותיאיזם, האמונה באלוקים אחד, מופשט. הם מקימים בית יהודי ראשון, אוהל של חסד והכנסת אורחים. אבל בשום מקום לא נכתב מדוע דווקא הם נבחרו למשימה.

הרב אבינדב אבוקרט, רב קהילה בגבעת שמואל, כותב בספרו החדש "דיבור המתחיל" דבר מרתק: מדוע נבחר אברהם? למה דווקא הוא? הסיבה שאברהם שמע כאלה בשורות גדולות היא עצם היכולת שלו לשמוע אותן. יש קול פנימי שמדבר לכל אחד ואחת, אבל רוב העולם מסרב להאזין ובורח מהייעוד שלו. אברהם שמע את הקריאה "לך לך". הוא הצליח להשתיק ולהשקיט את כל הקולות האחרים, את כל ההפרעות החיצוניות, את כל השעבודים והפיתויים שמסביב, וזכה לבהירות צלולה ומאירה. במקום ללכת לאיבוד בעולם מלא בלבול, אברהם הבין את הסיפור כולו והפך ליהודי הראשון, לעולה החדש הראשון, למאמין הראשון.

רבי נחמן מברסלב כותב על כך: "לכל אדם בעולם יש 'לך לך', שמזהיר את האדם שיילך לעצמו, 'לך לך' שתלך לעצמך, היינו למקור נשמתך".

שנצליח לשמוע. שבת שלום.


הסטטוס היהודי: "הערכים של אברהם אבינו סתרו את הערכים המקובלים. כל חייו היו מחאה חריפה נגד רוח הדור, מתוך אמת פנימית. איך יכולנו
להתקיים, ואיך נוכל להתקיים, אלמלא ירשנו מאברהם אבינו את אומץ הלב להיות במיעוט?" (הרב שמשון רפאל הירש)

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.