רוצה לקבל עדכונים למייל?

נשמח לשלוח לך באופן אישי סיכום שבועי מצוות האתר:

הבחירות בארה"ב ואנחנו

1.

בתחילת 2020 אמרו שזו תהיה "שנת הבחירות בארצות־הברית". הקורונה גנבה את הכותרות, ובכל זאת – בעוד שבוע וחצי זה קורה. כמה מחשבות, על קו אמריקה־ישראל:

כמעט שנה גרנו באמריקה, ולא פגשתי מצביע אחד של טראמפ. כלומר, אני בטוחה שפגשתי אין־ספור מצביעים שלו, אבל לא פגשתי מצביע שמודה שהוא מצביע לו. הסוקר האמריקני רוברט קאהאלי מאבחן תופעה ושמה "בוחרים ביישנים" של טראמפ, שלא רוצים להצהיר על הפדיחה בקול רם. לכן, בניגוד לרוב ההערכות, הוא טוען שיש סיכוי שטראמפ ינצח.

הישראלים עלולים ללקות בהלם אחרי הבחירות בארצות־הברית. כשירות לציבור, אולי כדאי שכל אחד ינסה לגלגל לרגע על הלשון את רצף המילים "נשיא ארצות־הברית ג'ו ביידן", פשוט כדי לא להיות מופתעים מדי. יש בישראל שאננות, אדישות וביטחון מופרז שטראמפ ינצח. איזו תמימות שכזאת, שלפיה החבר מהבית הלבן שהחלים מקורונה הוא קוסם.

היהודים בישראל תומכים ברובם בטראמפ, היהודים בארצות־הברית תומכים ברובם בביידן. היהודים בישראל דואגים קודם כל לישראל, לא אכפת להם מביטוח הבריאות באמריקה או מההתנהגות הבוטה והמטופשת־לעיתים של הנשיא. היהודים בארצות־הברית מדרגים את ישראל בתחתית סולם השיקולים להצבעה. בשיא משבר הקורונה, היחס של הממשל הבא ליהודה ושומרון או לאיראן לא מטריד אותם (למרות דבריו של דיוויד פרידמן השבוע: "המנהיגים של איראן מתפללים חמש פעמים ביום שביידן יזכה").

למרות שהיהודי האמריקאי הממוצע לא מצביע לפי האינטרס הישראלי, נהוג לטעון שהוא לא יצביע למועמד אנטי ישראלי. אבל ביידן אינו אנטי ישראלי, ממש לא. השאלה היא מפלגתו של ביידן. האם ראשידה טאליב ואילהאן עומאר הן העתיד של המפלגה הדמוקרטית? זו שאלה גדולה ומטרידה.

למה הקול היהודי בכלל חשוב? היהודים הרי מהווים רק כשני אחוזים מאוכלוסיית ארצות־הברית. ובכן, הם משפיעים הרבה מעבר למספרם. הם משפיעים תרבותית, כלכלית, תודעתית, תקשורתית, הם גם מצביעים בשיעור גבוה מאוד, ויש גם מדינות מתנדנדות שבהן הקול היהודי נחשב לכזה שעשוי להכריע. במרוץ הצמוד בין ג'ורג' בוש לאל גור לפני 20 שנה, כמה קשישות מפלורידה היו פתאום קריטיות לגורל היבשת. יש סיכוי רב שזה מה שיקרה הפעם: בשש מדינות, בהן לצד פלורידה (שוב) גם פנסילבניה ומישיגן, עשויים היהודים לקבוע את זהות הנשיא. שני הצדדים יטענו לזיופים, ובית המשפט יתבקש להתערב בהליך ממושך ומתיש שאי־אפשר לדעת מתי ואיך ייגמר. כל זה קורה תוך כדי מגפה עולמית חסרת תקדים. איזה סיוט. איזו קריאת אזהרה מפני בחירות רביעיות אצלנו.

חברה מניו־יורק התרפקה באוזניי השבוע על הימים שבהם ג'ו ליברמן הדמוקרט, יהודי אורתודקסי, מועמדו של אל גור  לסגן הנשיא בבחירות של שנת 2000, תמך ב־2008 בג'ון מקיין, המועמד לנשיאות מטעם הרפובליקנים, ולא באובמה. הם היו בידידות קרובה, עם מכנה משותף רחב. זה בדיוק מה שחסר היום לאמריקה. מכנה משותף. חלק מהמכנה המשותף הזה בעבר היה כמובן התמיכה הדו־מפלגתית בישראל.

המצב כיום כה נפיץ ודליק ורעיל, עד שבאירועים רבים שבהם השתתפתי אמרו לי המארגנים: רק אל תזכירי את T. הם לא רוצים אפילו לבטא את שמו המפורש של הנשיא. הוא כמו וולדמורט בהארי פוטר. בהרצאה גדולה באטלנטה התבדחתי פעם על כך שאי־אפשר לדבר פה על מילת ה־T וננזפתי. מישהי סיפרה לי בדמעות איך טראמפ הרס לה את ליל הסדר. לא הוא אישית, אבל הם החלו לדבר עליו. חלק מהנוכחים חשבו שהוא פרעה, חלק סברו שהוא משה רבנו, וליל הסדר המשפחתי התפוצץ.

בשנה שבה גרנו בארצות־הברית, נערכו בישראל שלוש מערכות בחירות סוערות, בארצות־הברית רק התכוננו לבחירות, ובכל זאת הרגשתי שהמצב אצלנו טוב יותר. אפשר לדבר עם אנשים על הצבעתם בגלוי, הקרע הרבה פחות עמוק, והעיקר – למרות המחלוקות, יש סיפור משותף. בתחומים רבים אנחנו נושאים עיניים לאמריקה, אבל בכל הקשור לפוליטיקה, לא כדאי לייבא את השיח לכאן. בנינו כאן משהו אחר, טוב יותר. גם זו נחמה קטנה בימים אלה.

2.

זה לא עובד. פרשת השבוע, פרשת נח, ממשיכה לתאר את כישלונה של האנושות. בני האדם חוטאים, גונבים ובוגדים, ואלוקים מתחיל מחדש. רק נח ומשפחתו נכנסים לתיבה בגלל המבול, כדי להינצל. חכמינו לאורך הדורות מביעים אכזבה. מדוע נח לא פעל כדי להציל את כל בני דורו? איך דאג רק לעצמו ולא התפלל והתחנן לאלוקים, ולא קרא לאנשים לתקן את מעשיהם?

מיד אחר כך מופיע סיפור מגדל בבל. כל האנושות מתאגדת כדי להקים מגדל שחצני וחומרני, שראשו יגיע לשמיים. הם רוצים לשלוט, לכבוש, לעשות את עצמם לאלוקים. הם סוגדים לטכנולוגיה, להתעצמות האדם, ולא מותירים כלל מקום לבורא.

מה הפתרון? התשובה תופיע בפרשה הבאה – אברהם אבינו. הוא מתקן את החטא של נח, ומגלה אכפתיות רבה. כשאלוקים רוצה להרוס את סדום הוא לא שותק, אלא מתקומם ומתווכח, כי כך מתנהג מאמין אמיתי. כשבני דורו חוטאים הוא לא מתעלם ודואג רק לעצמו, אלא מחנך אותם באהבה ובסבלנות.

ובמקום לבנות מגדל בבל, הוא בונה אוהל צנוע, פתוח לכל אורח, בית שכולו חסד והכנסת אורחים. מגדל בבל קרס, אבל האוהל של אברהם קיים עד ימינו, אצל בני בניו. בוני המגדל ניסו לעשות שם לעצמם, ושמם נמחק, ואברהם נצחי דווקא כי לא פיאר את עצמו, אלא את אמונתו.


הסטטוס היהודי: לכל אחד יש עניין אחד שעליו הוא שומר, גם בכל המצבים הגרועים ביותר, וממנו אינו נסוג, והפרט הזה הוא 'תיבת נח' שמצילה אותו בתקופות הקשות ביותר. ובדורנו יש שלוש תיבות נח: התורה, השבת והאחדות. אלה כוחות חזקים של טוב, שאיתם אפשר לגבור על המבול, על הרע הסובב" (נתיבות שלום)

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.