זה קורה. היום – בזהירות ולפי כל הכללים – יחזרו ללימודים כחצי מיליון ילדים, בכיתות א' עד ד'. בדיונים על הנושא, נשמעת לפעמים הטענה שהם חוזרים ללימודים כדי שהמבוגרים יוכלו לעבוד. זו כמובן לא הסיבה המרכזית: הם יוצאים ללימודים כי זה חיוני ללמוד ולהתפתח. כי החינוך הוא סלע קיומנו. חז"ל כותבים שלא מפסיקים תינוקות של בית רבן מלימודם – אפילו לבניית בית המקדש.
אז אחרי כל הבדיחות על כך שה-1 בספטמבר הפך ל-1 בנובמבר, ועל כך שהם לא יודעים באיזו כיתה הם, צריך לשמוח היום, כי חלק חיוני בחוסן שלנו – חוזר לתפקד. זו גם ההזדמנות להודות לאנשי ההוראה על מסירותם בתקופה משוגעת שבסופה הם לא מקבלים חופשה, אלא חוזרים הבוקר לכיתות.
בשיר "לא תנצחו אותי" מספר יהורם גאון מה הוא רואה מהחלון: "ותינוקות של בית רבן, עם הילקוט שעל גבם". הפזמון שכתבה נעמי שמר הוא: "לא תנצחו אותי, לא מנצחים אותי כל כך מהר". כשחברה שמה בראש סדר העדיפויות ילדים שהולכים בבוקר עם ילקוט על הגב לבית הספר – אז לא ינצחו אותה כל כך מהר.
בהצלחה, ובתקווה שעוד מיליוני תלמידים יצטרפו אליכם בקרוב, עם ילקוט על הגב.
