קטונתי
צילום: אוהד רומנו

לפעמים המוזיקה מפרשת את המילים טוב יותר מפרשנות מילולית.
בפרשת "וישלח", חוזר יעקב אבינו ארצה אחרי עשרים שנה ועושה חשבון נפש: "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ", הוא אומר לאלוקים, ונזכר בעבר, בבריחה שלו חסר כול מארץ ישראל: "כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". ואז, אחרי התודה על משפחתו הגדולה ועל כך ששרד, הוא ממשיך להתפלל, על העתיד: "הַצִּילֵנִי נָא".

הזמר והיוצר יונתן רזאל שמע מסבא שלו איך קפץ מהרכבת באירופה בדרכה אל המחנות, וכך ניצל ועלה לארץ. הסב סיפר תמיד עד כמה הוא מרגיש מחובר לפסוק הזה. כמה קטן הוא מרגיש ביחס לחסדים שזכה להם בחייו, ואיך פעם היה חסר כול והיום הוא מוקף במשפחה גדולה כאן בארץ.
שנים אחר כך, כשבתו של יונתן החלימה מפציעה והשתקמה באופן נפלא, הוא גילה כמה הפסוק הזה מדבר גם אליו. גם הוא רצה להודות, מתוך תחושת "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים". כנראה משהו בלחן ובמילים גורם לשיר "קטונתי" של רזאל להצליח כל כך בארץ ובעולם. המאזינים פשוט מרגישים גם הם – כל אחד עם סיפור חייו הפרטי – תחושה של "קטונתי", של תודה על החסדים, ושל תפילה לעתיד.

הפרשן רבנו בחיי שחי בספרד מסביר כי המילים האלה הן המפתח לכל תפילה שלנו, שצריכה להתחיל בתודה ורק אז לעבור לבקשה. קודם כל "קטונתי", ורק אחר כך – "הצילני נא".

"ראוי לאדם להתבונן בתפילתו חסרון עצמו ופחיתותו, ואדנות האדון אשר הוא אליו לעבוד, ושיתבונן בריבוי חסדי ה' יתברך וטובותיו עליו", הוא כותב. כלומר, תחילה יש להודות ולראות כמה טוב מורעף עלינו, ורק אז יש לבקש, כפי שממשיך רבנו בחיי: "ואחר שיתבונן בכל זה – ישאל צרכיו"

לשמיעת השיר: https://www.youtube.com/watch?v=SEVRSKH54fs

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.