עולם הפוך ראיתי

מדהים איך האוויר סובל הכול. הלילה, בדיון סוער, החליטה עצרת האו"ם לגנות את ישראל על התנהלותה בעזה, אבל ההחלטה של עשרות מדינות לגנות במקביל את חמאס – נפסלה. כאילו ישראל מפעילה כוח סתם, בלי שיש ארגון טרור שפועל ממול. כאילו אין הבדל בין מי שמגן על עצמו לבין מי שמנסה לפגוע.
צביעות כזו שהופכת בין טובים לרעים אינה סיפור חדש. פרשת השבוע, קורח, מזכירה לנו שכבר אלפי שנים פופוליסטים יכולים פשוט להפוך בין שחור ללבן. בתחילת הפרשה קורח ואנשיו שואלים את משה: "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ?". משה הוא כידוע העניו מכל אדם, מופת של צניעות, אבל דמגוג טוב יכול להאשים אותו, לא פחות, בהתנשאות. האוויר כאמור סובל הכול.
וזה לא מפסיק שם. הנה עוד משפט מדהים שיוצא מפיהם של אנשי קורח כלפי משה ואהרון:

"הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר?".

רגע רגע, שימו לב לערמומיות: את הביטוי הנפלא "ארץ זבת חלב ודבש", שנאמר על ארץ ישראל – הם מעזים לומר על מצרים. משה הוביל אותם החוצה משעבוד נורא, מעבודת פרך, אבל הם מסוגלים לקרוא למצרים "ארץ זבת חלב ודבש", לא פחות. אפשר לשים לב ולחשוב בעקבות הפרשה על עוד דוגמאות שבהן אנחנו שומעים סביבנו היפוך מוחלט בין טוב ורע. שלא נתבלבל כמו אנשי קורח.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.