חתיכת היסטוריה, בשמש של נתניה: אחרי עוד שבוע של איבה ודם בין לאומים ודתות, הנה שני אירועים של יחסים מופלאים בין יהודים לגויים – בפרשה, וכאן אצלנו בנתניה. היום בפרשת השבוע משה מנהל שיחה יוצאת דופן עם יתרו, החותן שלו, איש מדיין, שמלווה ומסייע לבני ישראל בדרכם מעבדות לחירות. משה מבקש מיתרו להמשיך את המסע עם בני ישראל: "לכה איתנו והטבנו לך, כי ה' דיבר טוב על ישראל". יתרו מבקש לחזור לארצו מדיין אבל משה אומר: "אל נא תעזוב אותנו... והיית לנו לעיניים... והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עימנו – והיטבנו לך". ועכשיו למערכת יחסים מיוחדת ומרתקת אחרת: צ'יאונה סוגיהארה היה קונסול יפן בעיר קובנה בליטא בזמן השואה, שהציל אלפי יהודים. עוד ועוד פליטים התדפקו על דלתות הקונסוליה, והוא פיתח שיטה להנפקת ויזות-מעבר מזויפות, המרה את פי הממונים עליו, והמשיך בכתיבה מרתונית ידנית של טפסים, יחד עם אשתו, עוזרו ותלמיד ישיבה שסייע להם. במסגרת פעילותו, הונפקו אישורים גם עבור 300 תלמידי ישיבת "מיר" המפורסמת. בזמן השואה, כשהעולם כולו בער, הם הצליחו להימלט וללמוד תורה בשנחאי. אחרי המלחמה, ביפן, התנקמו בסוגיהארה על מעשיו, ורק אחרי שנים הוא הוכר רשמית כחסיד אומות העולם. בימים אלה הגיע לישראל בנו, נובוקי. משום מה לא קראתי על כך מילה בשום מקום. נובוקי פגש משפחות של ניצולים שניצלו בזכות הוויזות המזויפות שהנפיק אביו, וגם השתתף בטקס קריאת שם לרחוב סוגיהארה בנתניה. אביו של נובוקי לא חיפש פרסום והכרה, ולא הסכים אפילו להתראיין. בראיון נדיר אחד אמר פעם סוגיהארה: "צריך לעשות את הדבר הנכון משום שהוא נכון – ולא מכל סיבה אחרת".
בתמונה: ראשת העיר נתניה, מרים פרייברג, ולצידה נובוקי סוגיהארה, בטקס. צילום: רן אליהו)
