"המשפחה הגרעינית היא המקום הכי פחות בטוח לילדים", אמרה ח"כ מירב מיכאלי ועוררה השבוע סערה גדולה כשתקפה את מוסד המשפחה והציעה שהמדינה תפקח על הילדים. ובכן, בפרשת השבוע, פרשת נח, מופיעה לראשונה המילה "למשפחותיהם". ומתי היא מופיעה? אחרי שהאנושות נמחקת במבול בגלל שחיתות מוסרית, אי נאמנות וחוסר יכולת להתחייב – מגיעה פתאום המילה הזו: "לְמִשְׁפְּחֹותֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַתֵּיבָה". זה מה שנברא אחרי הסערה הגדולה. התיבה מגיעה אל החוף, וממנה יוצא הסטארט-אפ שעימו תצעד האנושות מעתה והלאה: משפחה. נכון, לפעמים יותר קל וכיף להיות לבד, או בעבודה, או עם חברים. אבל בסוף בסוף, יותר מכל מקום אחר, המשפחה היא המקום שבו אנחנו הכי אמיתיים ואותנטיים, וגם הכי מתפתחים ומשתנים. סבא וסבתא, בני זוג, ילדים – במרווח הזה נבנים מושגים כמו אמון, ויתור, כבוד הדדי, משמעות, המשכיות, ואפילו קדושה. שמעתי פעם מאדם חכם את המשפט הבא, על מוסד המשפחה:
"ההגבלה של הרצונות שלי מפני הרצונות של אחרים – היא הדרך היחידה להיבנות".
