מה צריך להיות היחס כלפי המוות? למה לומדים עכשיו את מסכת אבות, ומה היא אומרת לנו? השיעור השבועי על פרשת השבוע (פרשת "אמור") עם סיון רהב-מאיר.
1. פרשת השבוע היא פרשת אמור, הפרשה השמינית בספר ויקרא.
2. היא עוסקת בעיקר בנושא הכהנים ועבודתם. הכהנים מקבלים הוראה, לא להתקרב למתים ולבתי קברות, מאז ועד היום. אחד ההסברים לכך: המנהיגים הרוחניים שלנו, הכהנים שמחנכים את העם, מתרכזים בחיים ולא במוות, הם לא מקדשים את המוות כמו בתרבויות אחרות, אלא להיפך, מקדשים את החיים.
3. הפרשה ממשיכה אל חגי ישראל. מרגש למצוא בפרשה את החגים והמועדים, ממש כמו שאנחנו חוגגים אותם אלפי שנים אחר כך: הסוכות וארבעת המינים, הצום ביום כיפור, המצה בפסח, השופר בראש השנה ועוד.
4. אנחנו עדיין בספירת העומר, בין פסח לשבועות. בכל יום סופרים עוד יום, שמקדם אותנו אל עבר הר סיני וקבלת התורה בחג השבועות. נהוג לא להתחתן, לא להתגלח ויש עוד מנהגים בתקופה הזו של השנה.
5. בימי ספירת העומר נהוג להתכונן לקבלת התורה, וללמוד בשבתות את מסכת אבות, טקסט עתיק שכולל דברי חוכמה ומוסר של חכמינו. חלק מהמשפטים במסכת אבות מפורסמים מאוד: "אם אין אני לי, מי לי?", "אין הקפדן למד" ועוד.
6. בתחילת הפרשה מסתתר עיקרון משנה-חיים: "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן", כך אומר אלוקים למשה רבנו, ורק אז הוא מפרט את ההוראות שעליו להגיד לכוהנים.
יש פרשנים שמסבירים זאת כך: לפני הכל, תאמר לכהנים שהם בני אהרון. תזכיר להם מה השורשים שלהם, מה מעלתם, ומי האבא הנפלא שלהם, אהרון הכהן, שהיה דמות חינוכית ורוחנית מרוממת.
רק אחר כך, כשהם יודעים מאיפה הגיעו, אפשר להתחיל לתת להם הוראות. כהורים, כמחנכים - קודם צריך לרומם, לחבר, לתת הקשר ומשמעות.
זוהי קריאה לכל אחד מאיתנו: "דַּע מֵאַיִן בָּאתָ". תכיר את שרשרת הדורות שלך, כמה שיותר אחורה, עד כמה שאתה יכול, וזה ימלא אותך בתחושת שליחות. הנביא ישעיהו מזכיר שאם הולכים הכי אחורה, לסבא של סבא של סבא, מגיעים עד לשורש, אברהם אבינו ושרה אמנו: "הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם".
זה מסר לכולנו, ובעצם גם למדינת ישראל אחרי יום הולדתה ה-76: כדי להמשיך בדרך, כדאי לזכור ולהזכיר לעצמנו מי אנחנו וכמה נפלאים השורשים שלנו, ולקבל מהם כוחות.
שבת שלום.