רוצה לקבל עדכונים למייל?

נשמח לשלוח לך באופן אישי סיכום שבועי מצוות האתר:

ארבע עצות לחודש אלול - השיעור השבועי מערוץ 12 - פרשת ראה תש"פ

אנחנו מתחילים להתכונן לשנה החדשה. כן, בשבוע הבא ראש חודש אלול וראש חודש אלול מבשר על ראש חודש תשרי. עוד מעט זה קורה - שנה חדשה, שנת לימודים חדשה והפרשה מכינה אותנו. ננסה לקבל מהפרשה ארבע עצות טובות, ארבעה כלים לשנה החדשה. למעשה, ארבעה כלים בלבד זה עוול לפרשה מאחר ו- 55 מצוות מסתתרות בפרשה מתוך 613 בתורה כולה.

1. בחירה

הפועל ב.ח.ר מופיע בפרשה 17 פעמים, בעוד בתנ"ך כולו הוא מופיע 170 פעמים. כלומר יש לנו השבוע 10% מכל ה'בחירה' שבתנ"ך. גם בפסוקים בהם המילה הספציפית 'בחירה' לא מופיעה, העיקרון של בחירה חופשית מופיע ובגדול. העובדה שאנו יכולים בכל רגע לבחור בין טוב לרע, היא עיקרון יסוד גדול בחיים. פסוק הפתיחה של הפרשה שלנו מבשר שזה בידינו, ביכולתנו לבחור:

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה".

אתם יכולים לבחור בין שתי האפשרויות - ברכה או קללה, האפשרויות האלו קיימות תמיד. אם בחרת רע - אתה יכול לתקן ולבחור שוב, אם בחרת טוב - זה לא מבטיח שמחר תבחר נכון. אלו לא רק בחירות דרמטיות ברגעים הירואיים, אלא בכל רגע בחיים אנו שואלים את עצמינו איך אנחנו בוחרים להתנהג? להתנהג עם הילדים, בתור, בפיד?

המילה "ראה" היא מעניינת. זו דרגה עליונה יותר משמיעה. זו פנייה אישית - הסתכל, הבט, תראה. פרשנים רבים, ביניהם גם הרבי מלובביץ', מבקשים מאיתנו לראות מבחינה פיסית ולדמיין מה יקרה אם נבחר בטוב ומה יקרה אם נבחר ברע. לראות באופן מוחשי כמה חשוב לבחור בטוב בחיים שלנו. למה דווקא ראייה? כי העיניים מבלבלות אותנו. אנחנו רואים המון דברים ואת הטוב פחות רואים. אנחנו לא רואים חסד, אנחנו לא רואים נדיבות או עדינות. אולי רואים את התוצאות שלהם, אבל אלו מושגים מופשטים ומעורפלים ואנחנו בקרב על הראייה.

לא מזמן פורסמו נתונים על מה קורה בדקה אחת של אינטרנט. מה מתחרה על העין שלנו, על ה'ראה' שלנו: מסתבר שאנחנו שולחים 19 מיליון הודעות טקסט בכל 60 שניות, צופים ב-4.7 מיליון קטעי וידאו ביוטיוב, מחפשים יותר מ- 4 מיליון מושגים בגוגל ועוד ועוד. המידע נגיש וחופשי, זו אוטוסטרדת מידע, אבל כשמסתכלים היטב על הנתונים זו גם 'אינתיפאדת' מידע. מסתתרים פה גם תכנים חכמים ומחכימים אך גם איומים ונוראים, אנחנו במרדף בלתי פוסק אחרי מידע שמציף אותנו, את העיניים שלנו. בתוך כל זה אומרת לנו הפרשה - אתם יכולים לבחור בין טוב לרע.

השבוע פגשתי את אחת הבוחרות הגדולות בדורנו, מרים פרץ. השבוע היא התבשרה שהשב"כ לכד את המחבל שהרג את בנה אלירז לפני 10 שנים, ליד גדר המערכת. פגשתי אותה בביתה, לראות איך האישה התמיד אופטימית הזו, אישה שאיבדה את שני בניה בצה"ל ואת בעלה, תמיד בוחרת על מה להסתכל ואיך להסתכל ואיך להנגיש את זה לכולנו בראיית עולם אופטימית ועם חיוך.

800 שנה לפני מרים פרץ, יושב בספרד הפרשן 'רבנו בחיי' וכותב לסיכום הנקודה הזו של הבחירה החופשית מילים עוצמתיות שכדאי לשים לב אליהן, 'לראות' ולהפנים עד כמה יש לנו את זכות הבחירה בין טוב לרע, גם בקורונה ובכל מצב קשה, יש לנו יכולת לבחור:

"הנה נתבאר בפסוק זה שהרשות והבחירה בידו של אדם. רצה להדריך עצמו בדרך ישרה או להתייצב על דרך לא טוב, הכול מסור ברצונו והכל תלוי בבחירתו, שאין הקב"ה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע עד שיעשה טובה או רעה אלא הכול מסור בידו, כי אילו היה הקב"ה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, איך יצווה הקב"ה אותנו לעשות כך? ומה מקום היה לכל התורה כולה להיפרע מן הרשע או לשלם לצדיק שכר טוב? וזה עיקר גדול ועצום והוא יסוד האמונה".

זה עיקר גדול ועצום שאף אחד לא קבע מראש שאחת תהיה צדיקה או רשעית, ואחר יהיה כזה או אחר, אלא בידנו הדבר  לבחור את דרכינו למרות נסיבות החיים המשתנות.

2. אכילה

ועכשיו למילה פחות רוחנית, לכאורה: השורש א.כ.ל, המופיע בפרשה 42 (!) פעמים. 42 פעמים אנחנו מצווים... לאכול. השאלה היא כמובן, איך לאכול? שום נושא לא זר לתורה, גם מה שקורה בביס, בסטייק או בסנדוויץ', זה חלק מהחיים.

"וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם אֲשר בֵּרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ."

" לֹא תֹּאכְלֶנּוּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'. "

"וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְלֹא גֵרָה טָמֵא הוּא לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלתָם לא תִגָּעוּ."

יש כאן נקודה המבקשת לפקח, לשים לב גם לאכילה. זה לא חלק בלתי נשלט בחיים, אלא יש כללים: מה שאוכלים ומה שלא אוכלים, איך אוכלים - מתוך שמחה ועם אנשים נוספים, לאכול מתוך נתינה לאחר, איפה אוכלים - יש מקום מסוים, עולים לרגל, לירושלים לסעודות מיוחדות, שלוש פעמים בשנה.

יש פה אולי תיקון לחטא הראשון שלנו - אכילה. גורשנו מגן עדן לאחר שאדם וחוה אכלו מפרי עץ הדעת. עד היום, מאז גן עדן, זה לא תחום שקל לנו לשלוט בו. כאן הפרשה אומרת לנו 42 פעם - שימו לב גם לאכילה שלכם!

לאורך מעגל השנה אנחנו מנסים לתקן את החטא הראשון. מה אוכלים ולא אוכלים, איך הסעודה נראית, סעודות השבת - סעודה יותר שקטה ומשפחתית, זה לא רק הקידוש והחלות, אלא גם האווירה והשיחה שאי אפשר לקבל איכות כזו באמצע השבוע. גם הלילה הכי יהודי הוא לילה שכולו... אכילה. בליל הסדר, אנחנו מקדשים את האכילה, מצות, יין, מתי אוכלים, אנחנו מדברים על האוכל, שרים אותו.

ערב השנה החדשה, הפרשה קוראת לנו לשים לב גם להיבט הזה של חיינו.

3. שמחה ואביונות

6 פעמים מופיעה המילה 'שמחה' בפרשה שלנו, מתוך 10 פעמים בספר דברים כולו. שימו לב, איזו מילה מופיעה לצד השמחה - 'אביון', עני. המילה 'אביון' מופיעה 7 פעמים בפרשה, מתוך 10 פעמים בכל ספר דברים. גם המילה 'נדבה', 'גר', 'אלמנה', 'יתום'. אלו מילים שחוזרות על עצמן, מילים מנחות בפרשה שלנו. יש פה קשר עמוק בין שמחה לבין מי שאין לו.

לא צריך להכחיש, להיפך, צריך לדבר על זה שהקורונה פגעה בכולנו. יש מקרים הדורשים טיפול מקצועי, אבל אני מניחה ש-9 מיליון ישראלים יגידו לכם שמצב הרוח שלהם פחות טוב ממה שהיה ובגל השני עוד פחות מהגל הראשון. אלו לא ימים פשוטים, כל אחד והסיבות שלו. פחות שמחה, יותר דאגה. ערב השנה החדשה, הפרשה מציעה לנו כיוון מעניין לעבר השמחה, מסלול אלטרנטיבי - לא עוד התמקדות ב'אני' ומה אני מרגיש, אלא יציאה מוחלטת לעבר האחר, אל הזולת ודווקא שם הנשמה שלנו תמצא שמחה, ע"י זה שנשמח אחרים. אי אפשר להתעלם מזה, שמחה מופיעה תמיד עם דאגה לאחר:

"וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה".

"וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם".

"וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְכַגֵּרש וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ".

אין שמחה שלא משולבת בה גם שמחתם של אחרים, אם נשמח אותם אנחנו נקבל ברכות וטוב ושמחה, זה חלק בלתי נפרד. רש"י מנתח זאת בצורה מאוד נוקבת, כעסקת חבילה:

רש"י: הלוי והגר והיתום והאלמנה – ארבעה שלי כנגד ארבעה שלך: בנך ובתך ועבדך ואמתך. אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך.

כאילו הקב"ה אומר לנו שיש לו קבוצת VIP, מועדון ובו - האחר, העני, הזר, אלו האנשים החשובים לו ביותר. אם אתם תדאגו לאח"מים שלי, אני אשמח את שלכם - המשפחה, הבנים, הבנות, העובדים. תדאג להם בחגים ובזמני מחסור ואני אדאג לשלך.

נקודה נוספת המופיעה בפרשה בהקשר של שמחה, מצווה הנקראת מעשר. מדברים היום הרבה על לאן לתת את המענקים, יש מבצעים מבורכים של תרומות. אישית, אני חושבת שכדאי לקחת את המענק ולקדם עסקים קטנים בחנויות שמזמן לא היו בהן הרבה לקוחות.

הפרשה אומרת לנו שזה לא אמור להיות משהו חד פעמי, אלא עלינו להעניק עשירית מהכנסותינו למישהו אחר ולשמח אותו. זה עיקרון עתיק מאוד המנהל את הכלכלה שלנו הרבה שנים - 10% מהכנסותינו הם לא שלנו, אלא אנחנו צינור להעביר אותם למטרות טובות אחרות בחברה. מה שיש לך, זה לא שלך. 90% נשאר אצלנו, עבדנו קשה, התפרנסנו ו-10%, עלינו לפקוח עיניים ולראות מקום בו ניתן להעניק. גם זה מניע את גלגלי המשק שלנו כבר אלפי שנים. בלשון הפרשה: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה". זו שמחה, על פי הפרשה.

אולי בימי הקורונה הלא פשוטים האלו, כדאי גם לנו לחפש את הלוי והגר, המבודד, החולה, הנזקק, העצמאי, מי שמצבו הכלכלי הורע. אם אתה משמח את שלי, אני אשמח את שלך, נראה שכרגע אלו הם חברי ה-VIP הקרובים לקב"ה וצריכים שנשמח אותם. לא רק אוכלוסיית המבודדים, גם מי שדואג למבודדים צריך תמיכה. המעגל שסביב המבודד, גם לו לא פשוט - בן/בת זוג, ילדים, הורים שנכנסו לבידוד, מכניסים את כל המשפחה למעגל של טירחה ודאגה  ואפשר לחזק ולשמח גם אותם.

 4. נחמה

הנקודה הזו לא מופיעה בפרשה אלא בהפטרה, בהפטרות. אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה מיוחדת. אחרי תשעה באב, במשך שבעה שבועות, אנחנו קוראים הפטרות של נחמה. אחרי קריאת התורה מביאים מספרי הנביאים הקשורים לענייני הפרשה. אמנם אנו בתקופה שכמעט ולא מתפללים בבית הכנסת אלא בחצרות, בגנים או במרחבים פתוחים ובריחוק חברתי, אבל גם שם קוראים את הפרשה ואז את ההפטרה. כעת אנו קוראים "שבע דנחמתא", אחרי הימים המרים, בכל שבוע אנו קוראים פסוקים עתיקים יפהפיים מהנביא ישעיהו בהם הוא מנחם אותנו. אלפי שנים אבותינו שמעו אותם בתימן, בפולין, ברוסיה, במרוקו והתנחמו, ואנו שומעים אותם בארץ ישראל ומתנחמים במה שאנחנו צריכים להתנחם. אלו פסוקים מרגשים, חלקם אישיים וחלקם מתארים נחמה לאומית:

"נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹוקיכֶם.

דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַים וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ".

הנחמה היא כפולה ואף יותר מזה. לפני תשעה באב, יש לנו שלוש שבתות הנקראות 'תלתא דפורענותא', הפטרות קשות ומרירות. אנחנו מכפילים שלוש ואף מוסיפים אחד, שהנחמה תהיה יותר מאשר כפליים.

בשבת שעברה קראנו את הפסוק של ישעיהו:

"כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה', שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה".

מה אנו צריכים עכשיו אם לא ששון ושמחה, תודה וקול זמרה? זה השיח שאנו זקוקים לו ולא השיח הנוכחי המשתולל בחוץ.

פסוק שלישי מההפטרה של פרשת ראה:

"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים".

הקשיבו ונכרות ברית מחודשת אחרי כל השנים האלה.

אני מרגישה, גם ברמה האישית, שאנו זקוקים למילים כאלו, דיבורים מעצימים ומחזקים. שמתי לב לאחרונה שבהרצאות (זום) שאני מעניקה לאחרונה, מבקשים ממני משהו מחזק. לא משנה הפוליטיקה או הבחירות, כולנו זקוקים למילים של נחמה, סיפור מעצים, מקור שייתן כוח ונחמה.

השיח המשתולל כעת בחוץ מגיע לקיטוב מטורף כאילו לא הלכנו שלוש פעמים לבחירות, ודווקא עכשיו, השיח מסלים יותר ממה שהיה בשנה וחצי האחרונות. דווקא עכשיו כשיש לנו אויב משותף להתלכד סביבו, אנו מסרבים להתאחד כדי להיאבק בו. לקורונה לא אכפת האם זו הפגנה או חתונה, איזה שלט אנחנו מחזיקים או איזה פוסט העלינו אתמול. נדמה לי, שהתרופה אותה אנו צריכים כעת, אלו בדיוק דיבורי הנחמה של ההפטרות, דיבורים מרגיעים ומעודדים.

שנזכה גם לבחור ולבחור נכון,

שנזכה לאכול נכון (אפילו יותר קשה),

שנזכה לשמוח ולשמח אחרים

ושנזכה בעז"ה לנחמה.

שבת שלום והרבה בריאות!

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.