שברת? תתקן - השיעור השבועי - פרשת כי תשא תשע"ו

פרשת כי תשא מערבת בתוכה עצב גדול ושמחה. שפל בלתי נתפס – חטא העגל, שאליו מגיע העם רגע אחרי המעמד הכי נשגב בתולדותיו. התורה, חקוקה בשני לוחות אבנים, נשברת. לפרוטוקול, במפתיע, לא נרשמים פרטים על החטא עצמו אלא האבחנה כי "עם קשה עורף הוא". כלומר, הבעיה האמיתית לא היתה המעשה, כי אם המידות הלא טובות שהביאו להתרחשותו.

אבל, עם בואו של חטא העגל לעולם, באה גם האפשרות הבלתי נגמרת של תשובה. מאז ועד היום, אנחנו ממשיכים לשלם במילוני תשלומים על אותו החטא – אין פורענות שבאה על ישראל שאין בה קצת פירעון עליו. ומצד שני – בכל רגע ורגע ישנה גם התשובה.

דף המקורות לשיעור:

1.

"עניין חטא העגל הוא פרשה תמוהה ביותר שאין לקרב זאת אל השכל. ולאחר כל הפירושים שנאמרו בזה אין להבין איך לאחר הגילוי הנשגב של מעמד הר סיני נפלו בחטא כל כך חמור" (ה"נתיבות שלום").

2.

וַיִּתֵּן אֶל-מֹשֶׁה, כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי, שְׁנֵי, לֻחֹת הָעֵדֻת–לֻחֹת אֶבֶן, כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹקים.

רש"י: ככלתו – כתיב חסר. שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן שלא היה יכול ללמוד כולה בזמן מועט כזה. דבר אחר: מה כלה מתקשטת בכ"ד קישוטים, הן האמורים בספר ישעיה, אף תלמיד חכם צריך להיות בקיא בכ"ד ספרים.

3.

וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר; וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּכִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ.וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם; וְהָבִיאוּ, אֵלָי.וַיִּתְפָּרְקוּ, כָּל-הָעָם, אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם; וַיָּבִיאוּ, אֶל-אַהֲרן. וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיֹּאמְרוּאֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיַּרְא אַהֲרֹן, וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו; וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר, חַג לַיהוָה מָחָר.וַיַּשְׁכִּימוּ, מִמָּחֳרָת, וַיַּעֲלוּ עֹלֹת, וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים; וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ, וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק.

4.

וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה:  רָאִיתִי אֶת-הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף הוּא.וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי, וְיִחַר-אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם.

5.

"המקרא אומר אחרי חטא העגל 'ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא'. נתבונן בינה כי לא זכר את עצם החטא הגדול הזה, אבל זכר אלא רק כי עם קשה עורף הוא. הרי כי מידת שינוי הטבע קשה מהחטא הגדול של העגל. היש דרוש יותר גדול וארוך מזה, לראות כמה צריך האדם להיות מוכן להתלמד לשנות טבעו?" (ה"סבא מקלם", חכמה ומוסר).

6.

"לא עשו ישראל את העגל אלא לתת פתחון פה לבעלי תשובה" (מסכת עבודה זרה, דף ד, עמוד ב)

7.

"העם שבר את הלוחות במו ידיו. התורה לא כתובה רק על הלוחות אלא על לוח ליבם של ישראל, ובשעה שחטא ישראל בעגל – התנכר לקול הקורא בעומק נשמתו 'אנוכי ה' אלוקיך'. על כן באותה שעה, ממילא, נשתברו הלוחות" (חנן פורת)

8.

פרח נתתי לנורית
קטון ויפה וכחול
תפוח נתתי לנורית
נתתי הכל

נורית אכלה התפוח
הפרח זרקה בחצר
והלכה לה לשחק
עם ילד אחר

אינני בוכה אף פעם,
גיבור אני, לא בכיין
אך למה זה אמא, למה
בוכות הדמעות בעצמן

(דני גיבור / מרים ילן שטקליס).

9.

הוא אמר: "אם תלכי אחרי
לא קטיפה תלבשי ולא משי
יהיה מר עד בלי כח אולי",
אז אמרה היא: "לאט, כח יש לי
אם צריך אתהלך בסחבות
כלובשת קטיפה מבריקה
אם צריך אקרצף רצפות
ואהיה בעיני כמלכה.

כל אשר תבקש ותשאל
אעשה ואוסיף לשמוח
יהיה טוב, אהובי, יהיה קל
לעולם לא יחסר לי כח"

אז אמר: "מה יהיה אם אבגוד
ואותך אעזוב מיותרת
בלילות ארוכים לחכות
עד שובי מזרועות האחרת?"
"אם צריך לחכות אחכה"
כך אמרה ופניה באור.
"אם צריך לא לבכות לא אבכה
העיקר שאדע כי תחזור
כל אשר תבקש ותשאל
אעשה ואוסיף לשמוח
יהיה טוב אהובי יהיה קל
לעולם לא יחסר לי כח"

אז אמר: "מה יהיה אם אגיד
שעליך לקום וללכת
ולשכוח אותי ושנית
לא לשוב כי לרחוב את מושלכת?"
היא רק רגע שתקה ותחייך
אז דברה ופניה ככפור
"אם תאמר לי ללכת, אלך,
אם תאמר לא לחזור, לא אחזור.

אך דבר רק אחד אל תשאל
אל תאמר לי אותך לשכוח
כי את זאת אהובי לא אוכל
בשביל זה לא יהיה לי כח. (זמר שלוש התשובות, נתן אלתרמן)

10.

וֶהְיֵה נָכוֹן, לַבֹּקֶר; וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל-הַר סִינַי, וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל-רֹאשׁ הָהָר.

רש"י: הראשונות על ידי שהיו בתשואות וקולות וקהלות, שלטה בהן עין הרע. אין לך יפה מן הצניעות.

11.

וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל-פָּנָיו, וַיִּקְרָא, יְהוָה יְהוָה, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן–אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת.  זנֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה–פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים.

רש"י: ה', ה' – מידת רחמים היא, אחת קודם שיחטא, ואחת לאחר שיחטא וישוב.

12.

רש"י: "ותמיד תמיד כשאפקוד עליהם עוונותיהם, ופקדתי עליהם מעט מן העוון הזה עם שאר העוונות. ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עוון העגל"

13.

"כל המחילות לדורות נכללות בברית זו, שמעכשיו נסלח לכל מי שיחזור בתשובה" (הרב שלמה וולבה)