מחלומות שלך אל חלומות של אחרים – השיעור השבועי – פרשת וישב תשע"ו

פרשת וישב היא פרשה שכולה סודות שאין באפשרותנו להבין, אומר הנתיבות שלום. ובכל זאת, אפשר ללמוד ממנה כמה עניינים פשוטים ובנאליים כביכול – אבל חשובים להפליא וגם לא פשוטים להפנמה ולביצוע.

העניין הראשון שעולה מהפרשה הוא חשיבותו של דיאלוג. אנחנו מוכרחים לדבר לדבר ולדבר – בין אחים, בין בני זוג, בין מגזרים. "ולא יכלו דברו לשלום" – נאמר על האחים בהקשר של יוסף. רש"י מפרש אותם לחיוב – שלא רצו להיות צבועים. אבל יש גם מפרשים רבים שמתפלאים – למה אין דיבור בין האחים על הביקורת ועל מה שמפריע להם? איך זה שהשבטים הקדושים שונאים את אחיהם בלבבם במקום להוכיח אותו?

הסיפור הזה זועק לנו – דברו דוגרי. דברים שמדברים עליהם, אפשר גם לפתור. אבל כשהפה סגור, הדמיון עובד. עדיף לריב מאשר לשתוק. האילמות מובילה, בסופו של דבר, לאלימות. "ויראו אותו מרחוק" – הראייה הזו מאפשרת להם לא לדבר ולגלוש למעשים. ההסתכלות של הדתיים על החילונים ושל החילונים על דתיים, פה בארץ, בחדשות ובכלל, היא הסתכלות מרחוק. כמו על שבט אינדיאני זר ולא כמו על אחים. זה מנגנון שיח שצריך לתקן. אם נסתכל מקרוב – לא נרצה לזרוק את השני לבור.

מבט אל הנצח

למה יוסף שומר על עצמו במצרים, אצל אשת פוטיפר, בזמן ששום דבר לא מחייב אותו אל הבית ואל המשפחה שזרקה אותו? אחרי היחס שקיבל, למה לו שלא לזרום הלאה? המדרש הידוע מדבר על זה שדיוקנו של אביו עלה פתאום מול עיניו. מדרש מהירושלמי מוסיף ואומר: גם דיוקנה של רחל אמו עלה מול עיניו. הורים הם מודל, זה ברור. יש גם מדרשים שאומרים שהשבת היא ששמרה עליו. זיכרון ילדות מבית אבא, או אולי קדושת היום ממש.

אבל יש דבר נוסף, והוא הסתכלות מעבר לאופק, אל מעבר לרגע הזה. אל הנצח. אחד המדרשים מספר שיוסף התנבא פתאום ששמות אחיו יופיעו על אבני החושן של הכהן – האם הוא רוצה שהשם שלו ייעדר משם? הסתכלות על התמונה הגדולה היא לפעמים המענה למי שהוריו הם לא יעקב ורחל. למי שלא מצליח לשים מולו דיוקן ספציפי של הורה או של רב.

מבט למבואסים

הנקודה השלישית מובילה אותנו להמשך הסיפור. פעמיים בחייו יוסף מושלך לבור – איך יוצאים מזה, ויותר מזה, איך מניעים מתוך הבור מהלך של גאולה? "מדוע פניכם רעים היום?" שואל יוסף את השרים שיושבים איתו בכלא. יש לו את כל הסיבות שבעולם שלא להתעניין בהם, אבל אפשר לראות פה תהליך שינוי שהוא עבר. מריכוז בחלומות של עצמו, יוסף מגיע להתעניין בחלומות של אחרים. הוא מתחיל להפוך למנהיג. יוסף התחיל מחוסר רגישות לאחים הביולוגיים, והוא מגיע אל רגישות עצומה אל הזולת שמרוחק ממנו.

הרבי מלובביץ' אומר שהפסוק הזה מלמד הוראה נפלאה: היה אפשר להניח שיוסף במצבו יהיה ברוגז עם כל העולם, ובטח שלא יתעניין בשרי פרעה. וגם פשוט ששר שנמצא בכלא, יהיו פניו זועפים. ובכל זאת, בלי לחשוב על מצבו שלו – יוסף מתעניין איך יכול לעזור להם. וזה מה שמוליך אותו אל יציאה מהכלא, שלטון על מצרים וגם הצלת העולם כולו מרעב. והדבר הזה מלמד אותנו כמה חשוב להתעניין בטובת הזולת. אתה מבואס? תפתח את העיניים לראות מה שלום האנשים סביבך. איך אתה יכול לעזור למבואסים אחרים.

גם בפרשנות הליטאית אפשר למצוא שסדר יומו של יוסף היה להתעניין בכל בוקר במצב רוחם של האנשים סביבו. תמיד הרגיש "למחיה שלחני אלוקים". עצמאות מחשבתית ותרבותית בתוך עולם זר – זה העניין בחנוכה וזה גם עניינו של יוסף. היהודי העצמאי הראשון במצרים. וזהו מבחן תרבותי שנמשך עד ימינו.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.