1. ראש השנה מתחיל הערב, יום ראשון, בסביבות 18:00 בערב (שעון ישראל) ומסתיים כעבור יומיים ביום שלישי בערב, קצת אחרי 19:00. בניגוד ליום כיפור שבו עוסקים בעצמנו, בחטאים, בעניינים אישיים, בראש השנה לא מזכירים זאת. העיקר בראש השנה הוא המלכת ה' על עצמנו ועל העולם כולו. גם אם כל השנה נראה שהפוליטיקה או "מה יאמרו" או דברים אחרים מולכים עלינו, אנחנו שואפים לעצב כעת מחדש את חיינו, נכון יותר.
2. המצווה המרכזית בראש השנה – לשמוע שופר. תקיעת השופר נשמעת בבתי הכנסת בימים שני ושלישי, בדרך כלל בשעות הבוקר, וברחבי הארץ מתקיים "מבצע שופר", בבתי חב"ד ולא רק שם. השופר יוצא אל הפארקים, הגינות והרחובות. בתחילתה של השנה אנחנו משתיקים את כל הרעשים וכל הסחות-הדעת, ומאזינים לקול פנימי, עדין ועתיק.
3. נהוג לקבל על עצמנו "קבלה קטנה" בראש השנה, שיפור קטן ומעשי בחיים, שאפשר ליישם מעכשיו. חכמינו אומרים שכמו שקונים בגד חדש לגוף, כך הקבלה החדשה היא בגד חדש לנשמה, לשנה החדשה.
4. בראש השנה נהוג לאכול את ה"סימנים": תפוח בדבש, גרעיני רימון ועוד ועוד. ה"חפץ חיים" נהג לומר שהסימן הכי מתוק וטוב לשנה מוצלחת – הוא פשוט להיות מתוקים וטובים. להתחיל את השנה בשמחה, בלי עצבים ובלי לחץ.
5. וברמה האישית: תודה לכל הקוראים, העוקבים והמגיבים, על השותפות. שנה טובה ומתוקה לכל אחד ואחת מכם, כתיבה וחתימה טובה, בשורות טובות.
