מהיום בערב – ט"ו בשבט, חג האילנות. מה הוא אומר לנו, דווקא השנה?
1. חזרנו אל האדמה, אל השורשים. השנה הרבה יותר מרגש לאכול את פירות ארץ ישראל. נזכרנו שבין הקניון לחניון, בין המעלית למכונית, יש גם אדמה. ויש לנו קשר עמוק למקום הזה דווקא, לארץ היקרה הזו. ופתאום אנחנו מבינים שכל חקלאי בגבול הדרום או בגבול הצפון הוא גיבור, וכולם מתנדבים ובאים לעזור לו.
2. להאמין בתהליך. ט"ו בשבט מזכיר לנו שצריך סבלנות בחיים. אם רוצים שדברים יצמחו ויפרחו, זה לוקח זמן וצריך להשקיע. הטבע מלמד אותנו שעלינו לזרוע ולשתול ולהשקות ואז לחכות, וגם להתפלל ולקוות, כי מדובר בתהליך. גם המלחמה ברוע לוקחת זמן. וכל דבר בעל משמעות – מבניית זוגיות לחינוך ילדים ועד לימוד תורה – לא קורה ברגע. צריך לקחת נשימה, להאמין, להמשיך. בסוף הכול יצמח.
3. תעודות מחצית. בט"ו בשבט מחלקים תעודות. השנה צריך לחלק כאן מיליוני תעודות הצטיינות – למורים, מנהלים, הורים, תלמידים, גננות וכל המעגלים שמסביב. תודה רבה. ביקרתי לפני כמה ימים בבית ספר שנפתח בירושלים לילדי העוטף. הם כולם צריכים לקבל "ציון לשבח" במקצועות החשובים של החיים - גמישות, אמונה, יצירתיות, תקווה והתחדשות.
ט"ו בשבט שמח.
