פרשת השבוע, פרשת "דברים", פותחת את חומש דברים שאותו מתחילים לקרוא בשבת בבוקר. אם מחפשים שוויון או פרופורציה לאורך הדרך, אפשר רק להתבלבל: ספר בראשית דוחס 2000 שנה בכמה פרקים ואחר כך מקדיש 40 פרקים לשלושה אנשים בלבד (אברהם, יצחק ויעקב). 210 שנים של שעבוד במצרים מקבלות בספר שמות טיפול קצרצר, ואחר כך כמה שנים ספורות של מאורעות ממלאות לחלוטין את ספר שמות, ספר ויקרא וספר במדבר. ועכשיו, בספר דברים, שוב אין היגיון, לכאורה: חומש שלם מתעד 37 ימים בלבד. ספר דברים, כשמו כן הוא, כולל רק דברים. הוא מכנס את הנאומים שנשא משה רבנו בפני עם ישראל, לאורך כחודש, ערב הכניסה לארץ ישראל. זו אולי ההוכחה הניצחת שהתורה אינה ספר היסטוריה כרונולוגי. היא לא אובייקטיבית ולא מקצה זמן שווה לכל יום ושנה. היא מדלגת על פני שנים רבות, אבל אם ישנו פרט חשוב – היא מתעכבת עליו באריכות. וכך, יש בה 2,000 שנה חסרות משמעות עבורנו, ויש חודש אחד מלא בתוכן ובמסר, שעליו מתחילים לקרוא השבת.
- מאת: סיון רהב-מאיר
- פורסם:
- קטגוריה: החלק היומי
- דברים, ספר דברים
אהבת? רוצה לשתף?
- עוד פוסטים מתוך החלק היומי
- עוד פוסטים מפרשת דברים, ספר דברים
סיון רהב-מאיר
סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
