2000 שנים לעומת 37 שבועות

כתב יד של התורה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

פרשת השבוע, פרשת "דברים", פותחת את חומש דברים שאותו מתחילים לקרוא בשבת בבוקר. אם מחפשים שוויון או פרופורציה לאורך הדרך, אפשר רק להתבלבל: ספר בראשית דוחס 2000 שנה בכמה פרקים ואחר כך מקדיש 40 פרקים לשלושה אנשים בלבד (אברהם, יצחק ויעקב). 210 שנים של שעבוד במצרים מקבלות בספר שמות טיפול קצרצר, ואחר כך כמה שנים ספורות של מאורעות ממלאות לחלוטין את ספר שמות, ספר ויקרא וספר במדבר. ועכשיו, בספר דברים, שוב אין היגיון, לכאורה: חומש שלם מתעד 37 ימים בלבד. ספר דברים, כשמו כן הוא, כולל רק דברים. הוא מכנס את הנאומים שנשא משה רבנו בפני עם ישראל, לאורך כחודש, ערב הכניסה לארץ ישראל. זו אולי ההוכחה הניצחת שהתורה אינה ספר היסטוריה כרונולוגי. היא לא אובייקטיבית ולא מקצה זמן שווה לכל יום ושנה. היא מדלגת על פני שנים רבות, אבל אם ישנו פרט חשוב – היא מתעכבת עליו באריכות. וכך, יש בה 2,000 שנה חסרות משמעות עבורנו, ויש חודש אחד מלא בתוכן ובמסר, שעליו מתחילים לקרוא השבת.

מתחדשות

נשים מתכוננות יחד לשנה החדשה

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.