"שלום סיון, כאן הדס ליקסנברג, רכזת של שכונת שרת בלוד מטעם ארגון 'לודאים' ו'קרן שחף'. בארבע השנים האחרונות אנחנו מנסים להפוך את השכונה המאתגרת הזו לקהילה אחת. אחד הרצונות שעלו מהשטח הוא לבקר במקומות בארץ, למשל בירושלים. אז יצאנו ליום טיול בבירה, כולל בשוק מחנה יהודה ובכותל המערבי.
בכותל, אחד הילדים, עולה מאתיופיה, שאל אותי אם החלומות שמבקשים בכותל מתגשמים. אמרתי לו שבעזרת השם, כן. לא שאלתי אותו מה החלום שלו, אבל בדרך חזור הוא ביקש לגלות לי, וכך אמר: תמיד בתחילת השנה המורה שואלת את התלמידים מה הם עשו בחופש, והם עונים: 'טיול', 'קמפינג'. מה זה קמפינג? אמרתי בכותל שגם אני רוצה קמפינג.
התרגשתי ואמרתי לו: קדימה, בוא נארגן קמפינג. חשבתי שייצאו איתי שלושה-ארבעה ילדים. אני כותבת לך כשאנחנו בצפון עם שלושה אוטובוסים, חמישים אוהלים והמון גברים, נשים וילדים. פשוט הוצאנו שכונה שלמה לטיול בצפון, עבור רובם – לראשונה בחייהם.
בשבועות האחרונים ערכנו מבצע של גיוס אוהלים, שקי שינה וציוד, והמון המון אנשים טובים, קהילות ובעלי עסקים התגייסו ותרמו. התחושה הייתה שעם ישראל כולו רוצה שהשכונה הזו תצא לטיול.
היום היינו בשייט בכנרת, בטבריה ובמעיין בצפון. מחר נהיה בעמק המעיינות ובבית שאן. קשה לי להסביר לך את המשמעות. כל הזמן מתנגנים לי בראש הפסוקים שקראנו בשבת בפרשה, על הארץ הטובה שכולנו נחזור אליה: 'כִּי ה' אֱלֹוקיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ'. ואם אתם רואים אותנו היום בצפון, בואו להגיד שלום.
הסתכלתי באוטובוס בדרך על הילד ההוא, שהכול התחיל מהתפילה שלו בכותל. בתחילת שנת הלימודים הוא באמת יספר למורה שלו שעשה קמפינג בצפון הארץ".
