יש שיר חדש שתפס אותי, של הזמר שמחה פרידמן: "כל אחד צריך מישהו להתפלל עבורו. מישהו להגות שמו בשפתיים, להחיות מישהו אחר. וכל אדם צריך זולת, וצריך לצאת ולהיכנס, ובעיקר לצאת מעצמו".
כשמסתכלים על יציאת מצרים, שהיא הנושא המרכזי בפרשת השבוע, פרשת "בוא", רואים שזה חלק מהבסיס שמוציא לפועל את המהלך כולו: להתפלל עבור מישהו אחר.
לפני יציאת מצרים אומר אלוקים למשה פסוק מעניין: "וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת-נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם, וָאֶזְכֹּר אֶת-בְּרִיתִי".
מה זה "וגם"? מי עוד שמע? זו תשובתו של החת"ם סופר: בשעה שהעם סבל והתענה, למרות הכול, כל אחד השתדל לשמוע גם את צעקת השני ולהקל עליו ככל יכולתו. לכן ה' אומר: 'וגם אני שמעתי'. לא רק אני שמעתי את נאקתם, אלא גם הם שמעו אחד את השני. וכיוון שהם עוזרים אחד לשני למרות מצבם, ולכן – 'ואזכור את בריתי'. המפתח להילחץ מצרות הוא לשים לב למצוקה של האחר. כל אחד צריך מישהו להתפלל עבורו.
