תמיד תודה

בלונים צהובים עם סמיילי
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

הפרשה ממשיכה לתאר את הקורבנות.

לפני כמה ימים כתבתי כאן על "קורבן תודה" ומישהו העיר לי שזה קורבן מיוחד שחז"ל מעלים על נס:

"לעתיד לבוא כל הקורבנות בטלים וקורבן תודה אינו בטל" (מדרש ויקרא רבה).

אני קצת פריקית של הטקסטים האלה על מה לא יתבטל לעולם, גם בימים אידיאליים (כתוב למשל שלעתיד לבוא כל החגים יתבטלו, חוץ מפורים). אז בעניין "קורבן תודה" - גם לעתיד לבוא, בעולם מתוקן, שבו לא יהיו יותר חטאים ופשעים ולא יצטרכו להביא קורבנות מכל מיני סוגים ובגלל כל מיני סיבות - קורבן התודה לא יתבטל. למה? כנראה רגש התודה הוא משהו בסיסי ונצחי שאמור להתקיים לנצח, כי תמיד - גם במציאות מושלמת - נוכל להסתכל על העבר ולהודות על ההווה והעתיד. ככה מסביר את זה רבי נחמן מברסלב:

"היום כשאין קורבן תודה צריך האדם להודות בפה בכל לבו בשמחה רבה ועצומה. וכל הקורבנות יתבטלו בעתיד, כי הם כולם באים לכפר, אבל לעתיד לבוא תישאר רק התודה. לספר איך הכול התהפך לטובה, ואיך כל אחד סבל מה שסבל, ואיך היגון והאנחה הפכו בסוף לששון ולשמחה".

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.