כך כתב לי חובב יחיאלי: "זו נראית כמו תמונה רגילה משמחה משפחתית, אבל אם תקדישו לה מבט נוסף תוכלו לראות כאן משהו מיוחד. מלבד התינוק וזוג ההורים שלו, כל שאר המצולמים הם סבים וסבתות של התינוק, כולל סבים וסבתות רבא, ואפילו סבא וסבתא רבא-רבא, שזכו להשתתף בברית של החימש שלהם.
כך שמעבר לשמחה הפרטית של המשפחה, התמונה הזו מספרת גם סיפור לאומי:
ראשית, יש כאן חמישה דורות רצופים. בשנים הראשונות של המדינה, בעקבות השואה הנוראה, ילד עם סבא וסבתא היה מחזה די נדיר. כשאבא שלי היה קטן הוא התבייש לספר לחברים שיש לו סבא וסבתא, כי כמעט לאף אחד בכיתה לא היו. והנה כאן נולד תינוק עם יותר ממניין של סבים וסבתות, וביניהם גם כאלה שכאשר היו בגילו, כתינוקות, חוו בעצמם את אימי השואה.
ובנוסף, יש כאן גם קיבוץ גלויות - ילידי מרוקו, רוסיה, פולין, בלגיה וארצות הברית שהופכים למשפחה אחת גדולה. זה תהליך שקורה לראשונה בדורנו".
בשבת קראנו בפרשה את הברכה על עם ישראל: "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּו". רש"י מסביר: הם עם חזק, כי הם מיוסדים על האבות והאימהות שלהם ומחוברים אליהם. מזל טוב לתינוק נווה בן-הראש, לכל המשפחה, ובעצם לכולנו.