אווירת בחירות באוויר. מפלגות, מגזרים, שסעים, יצרים. בפרשת השבוע יעקב אבינו מקבל שם חדש: ישראל. מדינת ישראל, עם ישראל, ארץ ישראל – כל השמות האלה מתחילים מאותו אירוע שבו יעקב נאבק כל הלילה, ולפנות בוקר מקבל את שמו החדש. אהוד בנאי כתב פעם רעיון נפלא על שינוי השם הזה. זוהי תזכורת חשובה במיוחד בתקופה שבה ישראל הולכת לבחירות:
"צריך לשים לב ששם העם והמדינה 'ישראל' ניתנו ליעקב אבינו כשהיה לבדו, בלי הנשים והילדים, בלי הצאן והבקר, בלי כל הרכוש הגדול, בלי להיות חלק מזרם כלשהו, ממפלגה פוליטית או מתנועה חברתית כלשהי. מכאן אפשר ללמוד לקח לזמננו: צריך לשים את הדגש הרבה פחות על העניין החברתי והפוליטי שיש בדת, שהוא כיום עיקר הוויכוח הציבורי בישראל, ולעורר יותר את תשומת הלב אל דרך התיקון הפנימי שמציעה היהדות. כשאנו אומרים 'שמע ישראל' אנחנו מכסים את העיניים עם היד, מתנתקים מרעשי הסביבה, מהוויכוחים הפוליטיים, ממהומת התקשורת, מהצורך להשתייך לזרם מסוים או למפלגה זו או אחרת, ואנחנו עומדים לבד, נאבקים כמו יעקב עם הפחד שלנו, מחכים שתזרח לנו שמש חדשה של מרפא ונחמה, שמש של תודעה פנימית אחרת, אותה השמש שזרחה לבסוף בבוקר ליעקב אבינו, אחרי שגבר על עצמו במאבקו בלילה ההוא, וזכה לשם ישראל".