תודה!
ציור: אהובה קליין

משהו פה נראה מוזר: מכות מצרים עומדות לצאת לדרך, אבל כך כותבת התורה כשהנס הראשון – מכת דם – אמור להתחיל: "ויאמר ה' אל משה: אמור אל אהרון: קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים…". למה ה' אומר למשה שיגיד לאהרון להכות את היאור? למה שמשה לא יעשה זאת לבד?
התשובה של רש"י חד משמעית: כיוון שהיאור הסתיר את משה התינוק בתיבה – הוא לא יכה אותו כעת, אלא אהרון. התשובה הזו נראתה לי, כאמור, מוזרה. מה זה משנה שהיאור "עזר" פעם למשה? האם היאור "נעלב" אם משה יכה אותו? למה עדיף שאהרון יכה אותו? ממתי לדומם יש רגשות?
התשובה שמנסח הרב אביגדור נבנצל בספרו על ספר שמות, מסבירה שהסיפור אינו היאור, אלא משה. הנפש של משה. וכך הוא כותב:

"התורה מחנכת אותנו להכרת טובה כלפי הבריאה כולה. הכרת הטובה הזו אינה מחווה כלפי היאור. הבעת התודה הזו היא קודם כל עבורך, עבור החינוך העצמי שלך. צריך תרגול יום יומי להכרת טובה: לבורא, לאישה, לבעל, לילדים, לחברים, וכן, גם לדומם. צריך מודעות עמוקה לנושא הזה, כי קשה מאוד לאדם בימינו לא להיות נגוע בכפיות טובה. צריך לקבוע זמנים לתרגול נפשי של זה".

רגע לפני שמתחילילם הניסים הגדולים של יציאת מצרים – התורה מדגישה את הבסיס: הכרת טובה.
עוד לפני שמשה רבנו מוציא את העם ממצרים, הוא מלמד אותם לשים לב לכל מחווה ולומר תודה.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.