רוצה לקבל עדכונים למייל?

נשמח לשלוח לך באופן אישי סיכום שבועי מצוות האתר:

תודה לישוב בן עמי מחטיבת כרמי!

חיילים אוכלים
"שלום סיון, שמי יהודה גיאת, לוחם בחטיבת כרמלי (חטיבת המילואים של חטיבת גולני - כבוד!). בשמחת תורה הוקפצנו לגבול הצפון. היינו שם במשך חודשיים וחצי. בשלושת השבועות האחרונים ירדנו לכוננות ביישוב 'בן-עמי', ישוב שבמקרה גם נקרא על שם המג"ד הראשון של הגדוד שלנו בחטיבת כרמלי.
על שלושת השבועות המ-ד-ה-י-מ-י-ם האלו חשוב לי לספר, לא יכול להיות שהציבור הרחב לא יידע על מה שקורה בשטח:
הישוב ייעד לנו את אחד מהמבנים הציבוריים, לשהייה של כל הפלוגה.
מה אכלנו שם בשלושת השבועות האלו? אז בכל בוקר הגיעו רבים מתושבי המקום עם סירים גדולים מלאים בשקשוקות מטורפות, מגשים מלאים בפשטידות, חביתות, מוקרמים וכו', קערות מלאות בסלטים שיש רק במסעדות, מאפים שנאפו באותו בוקר ממש, והכל בשפע גדול ובהשקעה מטורפת, לצד עוגות ועוגיות שנאפו כל יום מחדש.
צחקנו על זה שעל הגבול היינו בסכנת חיים של נ"ט או פצמ"ר, וכאן אנחנו בסכנת הרעלת סוכר או עודף כולסטרול...
גם בכל ערב זכינו לשיירה של אזרחים נושאים כל טוב (על הדרך הם באו לאסוף את כל הסירים מהבוקר כדי לדאוג לארוחת בוקר חדשה למחרת).
לא מדובר ביישוב דתי ובכל זאת הם דאגו שהכל הכל יהיה כשר ויש משפחות שגם הכשירו את המטבחים בבית לצורך כך.
מקלחות – בכל בוקר, צהריים וערב הגיעו תושבים לקחת אותנו לבתים שלהם כדי להתקלח. בהמשך כבר הלכנו לבד כי הכרנו את המשפחות. הכול כשהם מפצירים בנו לא להביא מגבות או כלי מקלחת ושהם ידאגו להכל. והם דאגו. בענק!
לפני המקלחת או אחריה הפצירו בנו להישאר איתם קצת בסלון לכוס קפה ומאפה, שאלו לשלומנו, וביררו מה חסר.
מה עם כביסה? אז זהו, שכל חייל היה משאיר את הכביסה המלוכלכת אצל המשפחה שהוא התקלח אצלה ולפעמים כבר למחרת בבוקר (!) הוא היה רואה שקית עם שמו ובתוכה הבגדים שלו נקיים וריחניים. אף פעם לא הבנו איך הם הספיקו.
אני חייל דתי וביום שישי אחד הלכתי להתקלח לפני שבת, ולא רציתי להשאיר שם את הכביסה המלוכלכת כי לא רציתי שיכבסו אותה בשבת. תוך כדי שאני חושב לעצמי איך יוצאים מהמצב הזה בלי לגרום חלילה לאי נעימות, בעלת הבית פונה אליי ואומרת: 'אתה תשים את השקית עם הכביסה שלך בצד הזה, כי אלה בגדים של חיילים דתיים ואנחנו נכבס להם את הבגדים רק במוצאי השבת'. הייתי בהלם. איזו רגישות, איזו התחשבות, איזה אנשים.
לא מדובר על שבוע אחד של 'רבאק'. אנחנו שם כמעט חודש, ודואגים לנו על בסיס יומיומי (בוקר צהריים וערב). עד היום האחרון שלנו שם קיבלנו את אותו יחס ואת אותה השקעה כמו ביום הראשון.
בנוסף חיילים שהיו צריכים טיפולים מקצועיים שבני הישוב עסקו בהם (תופרת, פדיקור וכו') קיבלו שירות בחינם ובשמחה גדולה.
על מה שקיבלנו לפני שבתות יכולתי לכתוב עוד עמוד שלם.
כשנודע להם שאנחנו עוזבים הם היו כל כך עצובים ואמרו לנו שיהיה להם ממש קשה בלעדינו. ראינו עליהם שלא מדובר במילות נימוס אלא ברגשות אמיתיים.
אני ממש מתאפק שלא לנקוב בשמן של המשפחות המדהימות האלה, שמגיע להן המון קרדיט, וזאת רק בגלל שהיו עוד הרבה משפחות שלא נחשפתי אליהן אישית, ורק החברים שלי היו אצלן.
אז אגיד באופן כללי: הישוב בן עמי – תודה!
עם ישראל חי".

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.