יונה עטרי, כוכבת תוכנית הילדים "רחוב סומסום", נפטרה אתמול בגיל 85. "השכנה יונה" הייתה אחת הדמויות האהובות עליי ברחוב הקסום ההוא, אז הלכתי אתמול לצפות שוב בכמה קטעים ולהיזכר: בפרק אחד היא מקבלת את פני השכן החדש נתן דטנר, ומלמדת על הכנסת אורחים. בפרק אחר היא חולה, וקיפי הקיפוד מבקר אותה. יונה מעבירה את קיפי את הכביש ומכינה אותו לבית הספר ומגדלת את העציצים שלה - והכול בעברית צחה, בכבוד כלפי הילדים הצופים ועם נוכחות אמיתית של חגי ישראל ושל השבת. לא סתם קראו אז לטלוויזיה - הטלוויזיה החינוכית.
השבוע מתחילים לקרוא בתורה את ספר ויקרא. על פי המסורת, הלימוד של ילדים קטנים מתחיל דווקא בספר הזה, שעוסק בענייני טומאה וטהרה. חז"ל מסבירים לנו למה: "יבואו טהורים – ויתעסקו בטהורים". אני לא משווה בין ספר ויקרא לבין מוישה אופניק, אבל גם ברחוב סומסום ידעו שילדים הם תמימים יותר. הם צריכים להתחיל את חייהם כשתוכן עדין משפיע עליהם וממלא את עולמם.
זה לא פשוט בימינו. לפעמים נראה שהתרבות כולה החלה להילחם נגד התמימות הזו. אז אתמול קיבלנו תזכורת: עד לפני כמה שנים, היה ברור לכולנו שגיבורת התרבות הנערצת של הילדים אמורה להיות השכנה יונה.
לזכרה.
