שתי המשאלות של משה רבינו

פרשת השבוע, פרשת "ואתחנן", היא פרשה בה משה מתחנן פעמיים: ראשית, לפני בוראו, כדי שירשה לו להיכנס לארץ ישראל ולא למות בעבר הירדן. משה רבנו לא מבקש מגורי קבע. הוא יסתפק אפילו במעבר חד פעמי בישראל, אשר לה הוא קורא לאורך הפרשה "הארץ הטובה". שנית, משה מתחנן גם בפני עם ישראל. זה נאום פרידה שלו מהם, לפני פטירתו, והוא ממש מפציר בהם, בעבדים המשוחררים שהלכו אחריו במדבר 40 שנה, לא לשכוח מה הייעוד שלהם ומה הרמה שעליה הם אמורים לשמור מעתה: "כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים," הוא אומר להם על התורה, כלומר: אני נפרד מכם, אבל התורה נשארת, ובה תלויים החכמה והבינה שלכם מעתה. משה ממשיך ומספר לקהל שמולו איך בעתיד, אחרי שייכנסו לארץ ויחיו בה, כל העמים אמורים לומר עליהם: "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה". לקראת סוף הפרשה, הוא לא רק מבקש שהעם שלו ייצג חכמה ותבונה, אלא גם קדושה, והוא אומר לקהל:

"כי עם קדוש אתה… בך בחר ה' אלוקיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה".

התחינה הראשונה של משה לא התקיימה. הוא זכה רק לראות את הארץ מנגד, אבל לא להיכנס. האם התחינה השנייה שלו התקיימה?

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.

מתחילים מייד אחרי החגים!

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.