נתן שרנסקי דיבר השבוע בשבע ברכות לרגל חתונת בניה ונטע דיקשטיין. הוריו של בניה, יוסי וחנה, ואחיו שובאל, נהרגו בפיגוע כשהיה בן שבע. חבל שרק הנוכחים במעמד ישמעו את מה שאמר שרנסקי, אסיר ציון המפורסם, על המצב:
"כשאני גדלתי באוקראינה, בדונייצק, היו שם המון אומות ולאומים. היו אנשים שהיה כתוב בתעודת שלהם 'רוסי', 'אוקראיני', 'גרוזיני', 'קוזאקי'. זה לא היה כל כך חשוב, לא היה הבדל גדול, אבל דבר אחד היה חשוב – אם היה כתוב 'יהודי', זה היה כאילו יש לך איזו מחלה.
לא ידענו כלום על יהדות, לא היה שום דבר משמעותי בזהות היהודית שלנו חוץ מאנטישמיות ושנאה כלפינו. לכן אף אחד לא השתדל להחליף בתעודת הזהות שלו את המילה 'רוסי' במילה 'אוקראיני', למשל, כדי להתקבל לאוניברסיטה, כי זה לא משנה, אבל אם היה כתוב 'יהודי' והיית מצליח לשנות את זה – כמובן שהסיכוי שלך להתקבל יותר גדול.
נזכרתי בזה השבוע כשראיתי אלפי אנשים עומדים בגבולות, מנסים להימלט מהטרגדיה באוקראינה. הם עומדים שם יומם ולילה, ויש מילה אחת שיכולה לעזור להם לצאת משם: 'יהודי'. אם אתה יהודי – יש בחוץ יהודים שדואגים לך, יש מישהו בצד השני של הגבול שמחפש אותך, הסיכוי שלך לצאת הוא גדול. העולם התהפך. כשהייתי ילד, 'יהודי' הייתה מילה יוצאת דופן לרעה, אף אחד לא קינא בנו, והיום בגבול אוקראינה יהודי היא מילה יוצאת דופן לטובה, היא מתארת אנשים שיש להם לאן ללכת ויש עם שלם, שהוא המשפחה שלהם, שמחכה להם בחוץ".
לקבלת התכנים של סיון רהב-מאיר באופן קבוע: https://lp.vp4.me/pif9
