ה-1 בספטמבר הגיע. בגלל הקורונה, אנחנו עוסקים המון בשאלה איך הילדים ילמדו, אבל מה הם ילמדו? ב-1949, שנתה הראשונה של מדינת ישראל, כתב שר החינוך זלמן שז"ר מכתב ארוך לתלמידים הצעירים של המדינה החדשה. הנה כמה משפטים, שבעיניי מעוררים געגוע לימים שבהם העזו לדבר כך:
"תגדלו, אחים ואחיות צעירים. תפתחו את חדרי לבבכם לרווחה בפני תורת ישראל. תיווכחו לדעת מה רב מחיר הנאמנות אשר שילמה שרשרת הדורות, מה מר היה טעם השעבוד, ומה ייעוד צפוי לחזון התקומה הישראלית. זיכרו: אתם נתבעים להיות ממשיכים. כל ערכו ההיסטורי של מפעל תחייתנו תלוי בכך. אהבו את מורשת עמכם. למדו נא להחיות בקרבכם את המאור שבשאיפותיו הקדושות וייעודיו הנצחיים. הוקירו נא את גדולי יוצריו ומוריו, הקדמונים והחיים איתנו היום.
לימדו להתקשר קשרי נפש ולב עם המורשת הנצחית, המתחדשת. יהא חזון נביאי ישראל חזון חייכם העתידים. מדינתנו – תקוות האומה. ותקוות המדינה – הנוער. איספו כוח, לימדו היטב, העמיקו דעת, דעו תורת ישראל, הוקירו את הרוח היוצרת של האדם, אהבו את החירות. ושימרו, שימרו על הפיקדון".
אמן. הורים, מורים ותלמידים – שנת לימודים טובה.
