שני שיעורים ברגישות
צילום: יעקב כהן, פלאש90

האנשים הכי גדולים שמים לב לדברים הכי קטנים. בשבת הקרובה ימלאו שלוש שנים לפטירת הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל, רבה של רמת השרון. הנה רק שני סיפורים, מתוך הספר שלנו "סולם יעקב", על היכולת שלו לרדת לפרטים. במובן מסוים זה גם מה שפרשת משפטים מלמדת אותנו – לקחת את האידיאלים הגדולים מהר סיני וליישם אותם בחיים עצמם.

מספר הרב יצחק זמל:

"בתקופת האשפוז, הרב שהה במנוחה בדירה בנתניה. בכל ליל שבת הגיעה קבוצת חסידי צאנז מהעיר לשיר איתו זמירות שבת, בהרבה התרגשות ושמחה. אבל בדירה הסמוכה התגוררה אישה עיוורת. הרב פנה אליי וטען שאולי כיוון שאינה רואה, חוש השמיעה שלה מפותח במיוחד, והיא שומעת את זמירות השבת באופן חזק שמפריע לה, וצריך לבדוק זאת. הוא אפילו ציין שהיא מעדות המזרח, ואולי לא אוהבת את השירים החסידיים. המחשבה התמידית שלו על האחר הדהימה אותי בכל פעם מחדש".

מפר הפרסומאי קיווי הס:

"אימא צעירה נפטרה, והתבקשתי לנסח מודעה לאיסוף תרומות למען היתומים. כתבתי משהו עצוב ומרגש מאוד וביקשתי שהרב יחתום על הקריאה, אבל הוא לא היה מרוצה. אני מבין שאתה רוצה שאנשים יתרמו, הסביר לי, אבל אני חושב על היתומים. יום אחד הם יגדלו ויקראו את זה. אי אפשר לכתוב עליהם ככה: 'אין להם מנחם', 'הבית נשאר בלי משענת'. תכתוב בנוסח פחות מפוצץ, זו המילה שהוא השתמש בה. לדעתי זה היה הדבר האחרון שעליו חתם, בגיל 93. עד סוף ימיו לימד אותנו שכל אדם הוא עולם מלא, שכל מכתב הוא חשוב, שאין קץ למידת האמת ולרגישות".

לזכרו.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.